בזוהר ובראשונים מונים ג"ן פרשות בתורה, מאחר ונצבים וילך נחשבים לפרשה אחת שלפעמים נחלקת. ולפ"ז יש בחומש דברים 10 פרשות בלבד. ומספר הפרשות בחומשים הוא על סדר יורד י"ב י"א ואח"כ יו"ד יו"ד יו"ד. וכעי"ז הוא סדר המסכתות בתוך כל סדר מזמ"ן נק"ט במשניות לדעת הג"ר ראובן מרגליות ז"ל (ומרן ראש הישיבה שליט"א מזכיר שיטתו בזה לשבח).
הרב תפילה למשה אמנם לא הביא דברי המשנ”ב שהזכרתם, אבל הזכיר שם (אות ב’) את השו”ע סי’ שמ”ה סט”ז ואת המשנ”ב שם, ומתוך דבריו מתבאר שאינו דומה לשלחן כי שם אין לו מחיצות ואפילו לא רגלים לקרקע, וממילה לא קשה מהש”ע שם.
וגם מה שהבאתם מהמשנ”ב דה”ה לשלחנות שלנו, ז”ל המשנ”ב: וכן שלחנות שלנו שעומדים על רגלים שאין ברחבן ד’ טפחים אע”פ שהן גבוהין י’ טפחים לא הוו מחיצה להפסיק. ע”כ. מבואר שלא אסר בשולחנות אלא אם אין ברחבן ד’ טפחים.
קשה לענות תשובה מלאה על שאלה זו. אך באמת נראה שבאה התורה להדגיש ולחזור ולהדגיש שעם ישראל עשו כאשר צוה ה’ ולא שינו מציוויו, וזו מעלה גדולה מאין כמוה. ואפשר לראות ג”כ כאשר הביאו את המשכן אל משה הפסוק מדגיש “וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה’ כן עשו ויברך אותם משה”.
נראה שמותר להשתמש במטפחות אלו לספר תורה, ולברך מתוכן את הברכות, וכפי כוונת המייצרים. [ודברי הרמב”ם בתשובה (מהדו’ בלאו סי’ רס”ח) שאסר לרקום פסוקים על טלית, אינם שייכים בנדון זה. וכמובן].
לגבי השאלה האם מותר לכתחילה לייצר ולמכור אותן – הנה אם היה חשש שיגיעו המטפחות לידי אנשים שלא ינהגו בהן את הכבוד הראוי, יש בזה איסור. אבל ככל הנראה, הואיל ומפורסם שהן מטפחות של ס”ת, ואין מוכרין אותן אלא לצורך זה, ואפילו דלת העם נזהרים בתשמישי הס”ת לנהוג בהן כבוד, לכן למעשה לא קיים חשש זה.
בסופו של דבר נולדו י"ב שבטים שכולם קדושים וטהורים, ועמדו מבני השפחות שופטים וגדולי הדור, ונמצאנו למדים שלא הייחוס קובע את מעלת האדם, אלא האדם קובע את ערכו העצמי. ועיין ברש"י פרשת ויקהל (שמות ל"ה ל"ד).
אמנם יש כאלה שהקפידו שלא תהיה התפלה חצייה בעברית וחצייה בלועזית, ולדעתם במקרה כזה יש לבטא את "שם השם" GOD (גו"ד) ולא לומר שם ה' באדנות, אבל למעשה העיקר שיכולים לבטא שם אדנות כרגיל אף כאשר כל התפלה כולה נאמרת בלעז ויעשו איך שנוח להם להתפלל (ועין שו"ת מחקרי ארץ ח"ד רס"י י"ד בהערה)
בכל אלו אין קדושת השם, ומותר למחקן במקום צורך (ע' יריעות שלמה ח"ד פ"ג ס"ט וסי"א), ומכל מקום נכון להחמיר שלא ליכנס בהם לבית הכסאאלא בכיסוי או תחת החולצה.
אין זו סתירה לטעמים, כי בתחילה הפסוק אומר שתי מצוות: "ושננתם", "ודברת בם" ושוב מפרט ומבאר את המצוה השניה שהיא "ודברתם בם", והאתנח במקומו, כי סיים בכללים ומפסיק ועובר לפרטים. וזכור לי שיש דוגמאות רבים בתורה כך ואיני זוכר כרגע מקור מדוייק
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.