1. פירוש "ולמחרת" היינו הבוקר שיבוא ולא הכונה בדוקא לתאריך אחר שיבוא. וכן מוכח ממחלוקת קרח שעכבם משה רבנו עד הבוקר שנאמר "בֹקר ויודע ה' וכו' זאת עשו קחו לכם מחתות וכו' ושימו עליהם קטרת לפני ה' מחר" והנה אמר להם בלשון מחר היינו למחֹרת ואע"פ שהיה זה בלילה שלפני כמבואר באור החיים הק' בד"ה בקר ויודע. אלא ש"מ הפירוש ולמחרת היינו הבוקר שיבא. וגם היום לשוננו כן כשרוצים לעשות דבר מה בבוקר ואנו נמצאים בלילה שלפני אומרים "מחר" בבוקר נעשה כך וכך.
2. שאלה באמת יפה, ולכאורה יש להקשות עוד שהרי רואים שבמסקנא אכן חכמים כמו רבן גמליאל ומהיכן המג' לומדת כן מהברייתא ולכאו' תמוה מדוע לא למדה כן ממשנתנו עצמה דחכמים עשו רק גדר וסייג. אלא שיש ליישב שבאמת דעת חכמים במשנה עצמה אינה ברורה וכמו שראינו בגמ' לקמן בדף ט' ועיין שם ברש"י, לכן יתכן וסברה הגמ' דמה שאמר ר"ג לבניו דחכמים עשו סייג אינו אלא לדעתו בהבנת דברי חכמים אבל אולי אפשר דאין זה מוסכם לכל השיטות בתנאים דאכן הכי סבירא להו לחכמים, לכן הגמ' בדף ד הסתפקה מה באמת חכמים סוברים וכיצד מפרשים הפס' "ובשכבך" ומסקנתיה היתה דוקא מהברייתא שזו דברי חכמים עצמם ולא רק שר"ג אמר לדעתו בהבנת דברי חכמים, דשמעי' דאין מחלוקת בתנאים בהבנת דברי חכמים.