חומרת איסור קירבה בזמן נדה

חלילה חלילה להקל אפילו פעם אחת, ואפילו כשנראה קשה ואי אפשר אחרת. וצריך לדעת שכל נגיעה בנדה אסורה, ונגיעה של חיבה אסורה מן התורה, ממש כמו אכילת כזית נבלה, שקצים ורמשים וחזיר בר מינן. ובכל נגיעה ונגיעה עוברים הוא והיא על איסור זה, אשר איסורו חמור יותר, ויש אומרים שהוא בכלל גילוי עריות ממש, שעליו אמרו חז"ל יהרג ולא יעבור. וכבר אמרו חז"ל במסכת שבת (דף יג ע"א) מפי אליהו הנביא זכור לטוב, שהיה תלמיד חכם אחד שלמד הרבה ונפטר צעיר לא אליכם, ואשתו היתה שואלת את החכמים למה קרה לו כך, עד שנזדמן אצלה אליהו הנביא ושאלה גם אותו, וענה לה אם נתקרב אליה בזמן טומאתה, וענתה לו שבימי ראייה לא קרב כלל, אבל בזמן הנקיים קודם הטבילה, שכב יחד אתה. וענה לה אליהו הנביא, ברוך המקום שהרגו שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה לא תקרבו. מכאן רואים כמה חמור האיסור, שאף שהיה מלא בתורה וכנראה טעה ושגג בזה, קיבל עונשו ה' ישמור.
וידוע מה שאמרו חז"ל על שלשה דברים נשים מתות בשעת לדתן רח"ל, על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר, שאם לא שומרת כראוי ענין זה, מסוכן לה מאד. ואני יודע מקרוב בזוג שלא שמרו כראוי ונכשלו כמה פעמים בחיבוק ונישוק, ובלידה האשה הגיעה עד שערי מות ממש ב"מ ועברה ניתוחים, ובנס ובחסדי ה' ע"י שקבלו תשובה שלמה נצלה לחיים. הדברים הללו חמורים ביותר ואינם משחק חלילה. והעובר עליהם ישלם אח"כ ביוקר בכפלי כפליים. רח"ל.
ונכון שפעמים שיש קושי ובפרט אחר הלידה שהזמן מתארך, אבל יש לדעת נקודות מספר:
א. שאם יכשל בנגיעה וכיוצא עלול שיכשל גם במעשה עצמו, ואחריתה מי ישורנה.
ב. הנגיעות הללו לא ירגיעו אותו כלל אלא להיפך יערורו אותו עוד ועוד.
ג. כגודל הקושי, כן גודל השכר, ולפום צערא אגרא. וכשם שאם יבוא אדם שאינו שומר שבת ויטען שקשה לו והוא התרגל לזה, נענה לו שאעפ"כ יתגבר ושכרו כפול וכיוצא. כן צריכים אנו לשכנע עצמנו בדברים שקשים לנו. ועיקר עבודת ה' בדבר שהוא קשה לא בדבר הקל, ששם אין היצר מפתה אותו ואין זו חכמה שעושה רצונו יתברך, וכשקשה לו ומתגבר כאן ניכר אם הוא ירא שמים באמת.
ד. צריך ליזהר בכל דיני ההרחקות בכל פרט ופרט, וידוע לי שהקושי בא בגלל הדבורים המיותרים הרבים, ודברי חיבה וקרבה, וכאן שדברו בזה קשה אח"כ להתגבר. ולכן צריך להתרחק לגמרי מדבורים רבים מאלו וכיוצא בהם ומהסתכלות במקומות המכוסים וכיוצא, שיכולים להביא את האדם לידי נסיון, ומתחלה ימנעו עצמם לגמרי מהנסיון.
ה. יש לדעת שכל הקושי הוא משום שחושבים שיש מקום להקל קצת, ואם זה פעמים מספר אינו נורא כ"כ, ומה לעשות קשה להם להתאפק וכיוצא במחשבות אלו, אשר כולן עצות היצר הרע, אבל אם האדם יחליט בדעתו החלטה גמורה וחלוטה שאי אפשר להקל כלל אפילו בכי הוא זה, ושהדבר חמור ביותר בלא גוזמא אלא כן האמת, לא יקשה מעליו כלל. והראיה מאותם המעשנים כבד שכל שעה מעשנים כמה סגריות, ואילו ביום שבת אינם מעשנים כל היום ואינם מרגישים קושי ומחנק כיון שהבינו וקבלו בדעתם, שדבר כזה אסור בהחלט, וה"ה בזה וכיוצא ויבין שתורה והלכה זה כמו חומה בצורה במנעול ובריח וחומת ברזל פלדה, שאי אפשר בשום אופן לשברה, והפורץ גדר כמו מכניס עצמו למדורת אש ממש רח"ל. וע"י שיתן אל דעתו דברים אלו שחלילה חלילה להקל בזה, וכל החיים שלהם ושל ילדיהם וחינוכם תלוי בדברים אלו, יצליח להתגבר.
ולכן עצתי היא שלא להתפתות בשום פנים ואופן, ואסור באיסור חמור להסכים לזה אפילו פעם אחת ח"ו, ויש לדבר על לבו ולהסביר ולבאר לו, שיסית דעתו מענין זה, וישקיע עצמו בתורה ועבודה, ויקרא ספרי מוסר המלאים יראת ה' (אם הוא בר הכי, ואפילו אינו בן תורה, יש לומר לו שישמע שיעורי תורה וכיוצא), וישכח מענין זה כלל עד שיגיע זמן הטהרה, ולזכור שהקב"ה רואה ויודע כל מעשה, ויביא במשפט על כל נעלם. ואנחנו קרובים מאד מאד לגאולה, ולביאת המשיח, וחבל חבל שידבקו בו איסורים אלו וטומאה חמורה זו, אשר עונשה רע ומר, ואיך יתבייש אח"כ בפני כל הצדיקים שנכשל בה ולא הצליח להתגבר על תאוה נמבזה כזו. ולכן חזק ואמץ לדחות את היצר בשתי ידים ולא לתת לו דריסת כף רגל כל, ועי"ז יגדל שכרו מאד מאד, ויאיר אורו למרחוק, בביאת הגואל. אכי"ר. חזקו ואמצו! אל תפלו כלל, אתם גבורי החיל, וה' עמכם!