רצינו בבקשה לדעת האם מצינו לאחד מהתנאים, אמוראים, או בכלל לאחד מן הרבנים הגדולים בכל התקופות שהיה להם איזה תחביב מסוים, כגון לדוג (לשם הנאה ולא בגלל שצריך דגים לשבת), או כל תחביב אחר?
אני שואל את זה בגלל שיש לי הנאה מרובה ללכת לדוג, אבל יש לי יסורי מצפון שאני אומר לעצמי שאולי אני עושה ביטול תורה, שהרי בזמן הזה יכולתי לשבת וללמוד תורה. והאם יש חילוק בין אברך לבעל בית שעובד?