ידוע לי מנהגינו לכסות גם הציציות, אבל איך צריך לכסותם, האם צריך לתחוב אותם במכנסים (אבל מְעל מכנסים הפנימיים)? ואם לא, מה הדין אם אינם נוגעים בשוקים (כגון שהמכנסים הפנימיים ארוך יותר)? או שעדיף להכניסם בכיס המכנסים, ולא נורא אם רואים קצת "הגדיל" יוצא מן החולצה להגיע עד הכיס?
מותר שהציציות יגעו בבשר אבל מעל המכנסיים הפנימים (ספר מקור נאמן סימן ל"ד). ואפשר גם בתוך כיס כתף הטלית, וכמו שנהגו מז"ק מרן הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל (כפי ששמעתי) ותלמידו הגה"ק רבי מצליח מאזוז זצ"ל (עיין בשו"ת יצחק ירנן ח"א סי' ט"ו אות ח') והגאון רבי מכלוף עידאן (עיין בספר עומר טהרה עמוד 37) ועוד רבנים גדולים. וכך עדיף שלא יתגלו כלל אף בבית הכסא. ואם מניחם בכיס המכנסיים, הרי הם מגולים קצת, אך ודאי שאין בזה כל איסור.
לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א מסתבר מאוד שחלזון “ארגמון קהה קוצים” הוא התכלת, וראוי לעשות אותו. ומה שאבותינו לא נהגו כן מכיון שלא היה להם, ובודאי שאם היו מוצאים היו שמחים כמוצאי שלל רב לזכות במצוה זו.
ב. קושרים בתחילה שתי קשירות. לאחר מכן מסובבים בפתיל לבן פעם אחת ועוד שני סיבובים בתכלת, עושים רווח קטן ועוד שלשה סיבובים תכלת, עוד רווח ועוד אחד בתכלת. לאחר מכן שתי קשירות, ועוד פעם שמונה סיבובים מחולקים לשלשה שלשה ושנים בתכלת. לאחר מכן עוד שתי קשירות, ועוד פעם אחד עשר סיבובים מחולקים לשלשה. עוד שתי קשירות, ולאחריהם סיבוב אחד בתכלת ועוד שנים עשר סיבובים מחולקים לשלשה שלשה אבל האחרון בפתיל לבן ושוב שני קשירות.
העתקתי כאן ג’ תשובות מתוך הספר מקור נאמן חלק ב’ ועיין שם עוד בהרחבה רבה.
שאלה: איך הרב קושר את הפתיל תכלת בטלית שלו?
תשובה: הקשירה כמו בטלית רגילה. רק שמתחיל בלבן ומסיים בלבן והשאר תכלת.
שאלה: לפי איזו שיטה יש לקשור את התכלת?
תשובה: חוט אחד (ולא שנים) כשיטת הרמב”ם והאר”י. [וע’ אור תורה אדר ב’ התשע”א, סימן ס”ו אות ג’]. קושרים חוליות חוליות כמ”ש הבא”ח (ש”א פר’ לך לך אות א’).
שאלה: מדוע מורה כת”ר שליט”א כדעת הרמב”ם שמספיק שיהיה חוט אחד תכלת מתוך שמונה?
תשובה: כי כן נראה מפירוש רש”י סוף פרשת שלח לך בשם ר’ משה הדרשן, וכן דעת האר”י ז”ל ומרן בספר מגיד מישרים ועוד. ובדרך כלל נקטינן כהרמב”ם. [וע”ע באו”ת הנ”ל].
הזמן שבין זמן טלית ותפילין לבין הנץ הוא בשעות זמניות, ובמקומות שהיום ארוך מאוד בהחלט יכול להיות שיש כזה מרחק בין זמן טלית ותפלין להנץ, ומסתמא אם ראית זמן טלית ותפילין מסתמא זה לוח שנה יהודי, ולכן אפשר להניח תפילין משעה זו.
ראשית צריך לדעת שחילוקו של העיטור אינו מוסכם בפוסקים והגר”א בביאורו לש”ע (סי’ ח ס”ק ט”ו) תופס שדעת מרן הש”ע שלא כהעיטור. וע”ע במשנ”ב (ס”ק י”ח).
ולמעשה, גם אם נתפוס את דברי העיטור להלכה, אין להוציא מזה חומרא על הפרדת ציציות של פתיל תכלת בשבת, מפני שעיקר הטעם להקל בהפרדה זו מבואר בשו”ת יביע אומר ח”ה סי’ ג’ (המצויין בדברי השואל) שהוא משום שאחר שנפרדו בפעם הראשונה, אין בזה עוד משום מכה בפטיש אף אם חזרו ונתקלקלו. וזה שייך גם בציצית שיש בה פתיל תכלת להקל. [ורק לפי א’ החילוקים שכתב היבי”א שם בסוף אות א’ לדחות הראיה מפותח בית הצוואר, דשאני התם דלא סגי בלא”ה וכו’, לפ”ז אה”נ יש מקום להחמיר בציצית של פתיל תכלת. כיעו”ש. וכשאני לעצמי, לולא דברי היבי”א, היה נלע”ד לחשוש בהפרדת הציצית בשבת גם בפעם השניה והשלישית וכו’, ואפילו בציצית של לבן, ע”פ מ”ש בש”ע (רס”י תקט) דשיפוד שנרצף אין מתקנין אותו. ע”ש. ומבואר דמלאכת “מתקן מנא” שייכת גם אחרי שנתקן הכלי בפעם אחת, אם חזר ונתקלקל. ולא דמי למוכין שנפלו מן הכר, שהוא קלקול חיצוני. וצריך עוד להתיישב בזה. ואכמ”ל. אבל עכ”פ לדעת מרן היבי”א שמתיר הפרדת הציציות בפעם השניה, גם בפתיל תכלת הדין כן].
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.