1) לא ברור למי התכוונת רמ"ע, ואולי לרמ"ע מפאנו שהבאתי לקמן, וא"כ היה צריך לכתוב ברור, ועם מקור שנבין במה מדובר. ולעיקר השאלה אמנם הלב"ג והרב אברבנאל והמלבי"ם כתבו שהיתה רשעית. לעומתם הרב נמוקי יוסף בב"ק (דף ל"ח ע"א) כתב שהיתה צדקת ונסתייע מהגמ' הנ"ל ופירש שמה שנאמר במלכים שהיו לשלמה נשים עמוניות רשעיות אין הכוונה אליה. ע"ש. והחיד"א בחומת אנך (מלכים ודהי') יישב כפילות הזכרת שמה לשבח, והאריך בזה בעל יפ"ל בס' "אנך יפה" על תהלים מ'. עש"ב.
2) המדרש הזה נדפס באוצר המדרשים של אייזנשטיין (ח"ב עמ' סצז). מתוך ספר "בית המדרש" (ח"ב עמ' 86) של ילינק (ואמ"א). והביאו ג"כ הרמ"ע מפאנו בספר עשרה מאמרות (מאמר אם כל חי פ"י) ונרגש מקושיא זו, ע"ש. והבא"ח בספרו בניהו (עמ"ס יבמות ע"ז ע"א) תמה ע"ד, וכ' ליישב שדוד ראה את רחבעם ברוה"ק, ואמר עליו את מזמור מ' ולא נולד באמת אז, וגם מה שנאמר שהיה בן מ"א במלכו, אין הכוונה שהיה אז בגיל זה אלא שהחשיבו לו משעה שדוד נתנבא עליו, לומר שהיה הגון למלכות אע"פ שהיה בן גיורת וכמ"ש מרן בכ"מ (פ"א מה' מלכים ה"ד). ע"ש. ובמקום אחר כתב (נתפרסם בירחון מקבציאל (של אהבת שלום) מכתי"ק) שיש ט"ס באגדה זו ולא היה המעשה עם אשמדאי, אלא בילדותו כשלמד אצל רבו מעשה שדים הזכיר איזה משהו ועי"ז נזוק מהשדים שהעיפו אותו וכו', וזה היה בחיי דוד אביו. עכתד"ק.
3) בסוף מסכת סנהדרין יש מחלוקת האם יש לו חלק לעוה"ב או לאו, ולדעת חכמים אין לו חלק לעוה"ב והסיבה היא שמנשה חטא והחטיא את הרבים, וכשחזר בתשובה זרק הפסלים מחוץ לירושלים ולא שרף ואבד אותם לגמרי ואחרי מותו בנו לקח את הפסלים בחזרה ועבד אותם, ולכן לא היתה תשובת המשקל שלו שלמה.