שם ה’
באמת כן מפורש בשו”ת תורה לשמה סי’ תצ”ו להקל בזה בכל שמות הקודש מלבד אדנו”ת וי”ה, והמנהג היום להחמיר הוא כנראה ייבוא ממנהגי האשכנזים.
שאל את הרב
רציתי לחדד את השאלה מכיוון קצת שונה. מדוע התקבל היום לפסוק כמשנה ברורה (ודאי אצל האשכנזים, אך גם אצל הספרדים יש לו משקל רב)? הלא בדורו היה ערוך השולחן מגדולי הפוסקים, בעוד שהחפץ חיים לא היה ידוע כפוסק כלל, אלא כצדיק ובעל חסדים - אף שהיה, כמובן, תלמיד חכם גדול. ערוך השולחן נכתב גם מאוחר יותר מהמשנה ברורה, והוא מזכיר אותו כמה פעמים תוך שהוא חולק (למשל בסימן י'). היו גם מהפוסקים בדור האחרון שהעדיפו אותו על פני המשנ"ב (כך מביא למשל בשו"ת בני בנים ח"א סימן ח).
האם משמעות הדברים היא שכבר התקבל להעדיף את המשנה ברורה ואת הנעשה אין להשיב? או שיכול אדם גם היום לקבל דווקא את פסקי ערוך השולחן?
האם משמעות הדברים היא שכבר התקבל להעדיף את המשנה ברורה ואת הנעשה אין להשיב? או שיכול אדם גם היום לקבל דווקא את פסקי ערוך השולחן?
הרב מיכאל סגרון
נראה לי שיש לחלק בין ספרדים לאשכנזים. הספרדים קבלו עליהם הוראות מרן השלחן ערוך בלבד, ושאר הדברים שאין גילוי ממנו יש לפסוק כמו האחרונים במקום שרואים רוב האחרונים או שרואים אחרונים מפורסמים להם משפט הבכורה, כעין מה שמצאנו לבית יוסף שמכריע בין ראשונים על פי כללים אלו ואחרים. יוצא שאין לנו היום להעדיף את המשנה ברורה על הערוך השלחן אלא משום דהמשנה ברורה פקיע שמיה יותר (כן זכורני בבית יוסף שפסק כהר"ן נגד הריב"ש מטעם זה).
לאשכנזים יש כללים אחרים. וראיתי במכתבי הגר"מ שך זצ"ל שיש לפסוק כמו הפוסק בגדול ביותר באותו דור, וסיים שהפוסק הגדול ביותר בדורנו הוא המשנה ברורה. לפי דבריו יוצא שכיון שהתקבל להעדיף את המשנה ברורה – אין להשיב.
לאשכנזים יש כללים אחרים. וראיתי במכתבי הגר"מ שך זצ"ל שיש לפסוק כמו הפוסק בגדול ביותר באותו דור, וסיים שהפוסק הגדול ביותר בדורנו הוא המשנה ברורה. לפי דבריו יוצא שכיון שהתקבל להעדיף את המשנה ברורה – אין להשיב.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
