מצד הדין ודאי דשרי וכל מה שכתב מרן (בסימן טו סעיף ב) שאסור לתפור אם נקרע הציצית היינו בג' אצבעות סמוך לכנף דחישינן שישתייר מחוט התפירה ויצרפו למנין הצציות, אבל מעל לג' אצבעות ודאי דשרי.
ומצד הידור בעינן צמר נמי שרי דומיא דצמר רחלים וגמלים שטרפן זה בזה דאי איכא רובא צמר רחלים חייב מן התורה בציצית (עיין במשנה כלאיים פרק ט משנה א ובמשנה ברורה סימן ט ס"ק ב) וכל שכן הכא שהחוט אינו רק מעט מן המעט התפור על הבגד דודאי שרי וכן מעשים בכל יום שתופרים בשולי צוארון הציצית בחוטי משי ואין פוצה פה.