כפי הנשמע אי אפשר לנפות קמח מלא, כיון שהוא עבה ולא עובר דרך הנפה. ולכן יש כיום קמח מלא שלא צריך בדיקה בהשגחה של כשרויות מעולות בהידורים. והם לא בודקים אלא שאחרי הטחינה מיד אין שום תולעים ורק כיון ששוהה בטחנה כמה ימים בחום וכיוצא מתהוים תולעים ובכשרויות המהודרות אורזים הקמח מיד לאחר הטחינה ויש ששמים אותו מיד בהקפאה וכן כותבים להניח בהקפאה ויש שעושים אריזה חזקה שלא יכנסו תולעים ואין צריך בדיקה כל שהשקית נשארה נפוחה באויר שזה סימן שאין בה שום חור ולכן יש לקנות קמח מלא בהשגחה מהודרת שכתוב שם על האריזה שאינו צריך בדיקה.
אך לגבי קמח מלא שלא בהכשר ואי אפשר לנפותו יש מחלוקת אם מותר להשתמש בו, ובספר נימוקי לוי חלק א' (סימן פד ס"ק לא) טוען שהקמח בחזקת נקי ביותר, ואינו צריך ניפוי מעיקר הדין לעומתו הרב חיים רבי בהסכמתו כתב שלפי עדויות של מומחים בדבר הוי בגדר מיעוט המצוי ואם זה נכון בודאי שאין להשתמש בקמח ללא בדיקה או בניפוי או בבדיקה ידנית אלא שכפי הנראה מן הנסיון בניפוי קמח רגיל (והוא הדין בקמח מלא) אין מצוי תולעים כי אם לעיתים רחוקות ואין זה אף בגדר מיעוט המצוי ומעיקר הדין אין חייבים לנפותם לכן בקמח מלא שאי אפשר לנפותו יש להקל להשתמש בו אף ללא ניפוי והמחמיר לקנות קמח מלא בהשגחה מהודרת שהוא ללא תולעים תבא עליו ברכה.