מהו הפירוש הפשטי במשפט "מחשבה טובה - הקב"ה מצרפה למעשה"? אם נאמר שזה מלשון "צירוף"=חיבור, הרי במשפט דלעיל לא נעשה המעשה, ואין כאן מה לצרף=לחבר. נראה בעיני שזה מלשון "צורף כסף": הקב"ה לוקח את מחשבתו של האדם וכביכול מצרף ומזכך אותה עד כדי הפיכתה למעשה ממש. זה גם מסתדר עם דברי רב אסי בקידושין (דף מ' ע"א) על הפסוק הנ"ל: "אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה".
במקור המאמר בקידושין שם, מבואר מהמשך הגמרא שהכוונה שנחשב כאילו עשה. ופירוש "מצרפה" נראה לי שהכוונה מצרפה לכל הזכויות כאילו היה מעשה ממש, ולפירושך (והוא פירוש דרושי מפורסם) העיר ידידי ר' אלדן הכהן הי"ו שעל פי הדקדוק היה צריך לומר "צורפה" וגם פירוש המילה צירוף הינה לברור את הכסף (למשל) מהסיגים ואין הכוונה מלשון היתוך, וממילא אין מקום לפירוש זה. עכ"ד.
כבר תקנו במהדורת מכון הרב קוק מסרקסטא במקום מסרט ס”ט, ובאמת חפשתי וראיתי שהשטמ”ק מביא אותו הרבה פעמים בפרט בב”ק, וזה מה שכתב כאן שכתב “בפסקיו לב”ק”. ומאידך הר”מ מסרט ס”ט לא מצאתי בכלל שהביאו במקום אחר.
רש”י במקום (מסכת סוכה דף מ”ה ע”ב) מתרץ על זה, וזה לשונו: רואה אני לפי מעשי הבריות שבני עליה וכו’ ע”כ. מתבאר מדבריו שהוא לא ראה ממש את אותם בני עליה אלא הוא ראה את מעשי הבריות ומזה הוא למד שבני עליה מועטים הם.
דעת הרב משה לוי זצ"ל על הענין של כתיבת אות אחת מה זה נחשב ?
– לא היה צריך כת"ר להרחיק נדוד עד מסכת כריתות, כי הסוגיא הזו מופיעה גם במקומה במסכת שבת דף ק"ה ע"א, ובודאי לא נעלמה מעיני קדשו של מורנו הגר"מ צלוי זצ"ל.
– אמנם אילו היתה סוגיא זו נוגעת בעניני חצי שיעור אם אסור מן התורה, בזה אכן היה מקום לדייק ממנה כנגד חידושו, אבל הרי אינה עוסקת בזה כלל, ולכן אין לה מניעה להשתמש שם בלשון מושאל "חצי שיעור", גם אם אין זו ההגדרה המדויקת לענין הא דחצי שיעור אסור מן התורה.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.