רציתי לחדד את השאלה מכיוון קצת שונה. מדוע התקבל היום לפסוק כמשנה ברורה (ודאי אצל האשכנזים, אך גם אצל הספרדים יש לו משקל רב)? הלא בדורו היה ערוך השולחן מגדולי הפוסקים, בעוד שהחפץ חיים לא היה ידוע כפוסק כלל, אלא כצדיק ובעל חסדים - אף שהיה, כמובן, תלמיד חכם גדול. ערוך השולחן נכתב גם מאוחר יותר מהמשנה ברורה, והוא מזכיר אותו כמה פעמים תוך שהוא חולק (למשל בסימן י'). היו גם מהפוסקים בדור האחרון שהעדיפו אותו על פני המשנ"ב (כך מביא למשל בשו"ת בני בנים ח"א סימן ח).
האם משמעות הדברים היא שכבר התקבל להעדיף את המשנה ברורה ואת הנעשה אין להשיב? או שיכול אדם גם היום לקבל דווקא את פסקי ערוך השולחן?