ברצוני להסביר שוב את השאלה ביתר ביאור, ואי''ה תסבירו לי הענין יותר טוב.
יש מציאות כשיש נקב קטן בכלי אז המים כשהם בגובה הנקב או מעט יותר אינו מוציא מים כלל אפילו ישארו שם המים לעולם ועד, משום שאין מספיק לחץ של מים על הנקב ולכן אינו מוציא משקה. אבל אם ממלאים הכלי על למעלה אז מחמת הלחץ של גובה המים יוצאים המים, אמנם כשיגיעו המים לגובה של סנטימטר מעל הנקב לא יצאו עוד מים מן הנקב.
וא''כ אפשר שיהיה נקב בכלי למטה מרביעית, וכשממלאים את הכלי הוא מוציא משקה, אבל בפועל הכלי מחזיק רביעית, דהיינו כשירדו המים עד גובה סנטימטר מעל הנקב לא יצא אפי' טיפת מים נוספת, ושם אם הוא שיעור של רביעית הרי יימצא שיש נקב למטה מרביעית וחשיב הנקב מוציא משקה משום שכשממלאים הכלי הוא מוציא משקה ובכל זאת הכלי מחזיק רביעית לעולם ועד, ואפילו יניחו אותו כך שנה תמימה יחזיק רביעית משום שאין מספיק לחץ של מים על הנקב ולא יצא מהנקב אפילו טיפה, ורק כשהכלי מלא הוא מוציא אבל כשיש גובה כסנטימטר מעל הנקב אינו מוציא כלל.
וא''כ איך כתב המשנה ברורה שנקב למטה מרביעית פסול משום שאינו מחזיק רביעית הרי יש נקב למטה מרביעית ובאמת הכלי מחזיק רביעית אע''פ שהוא נקב מוציא משקה דכשממלא את הכלי הוא שפיר מוציא משקה.