Menu
שאל את הרב
print
אא

נסתפקתי במקרה של פטירה וקבורה (לא של הורים) שהיה ביום חמישי כ"ט אייר ערב ראש חודש סיון השנה, באופן שיום שביעי של אבילות חל ביום חג שבועות. בשלחן ערוך (סימן שצ"ט) כתב שאם חל יום שביעי לאבילות בערב החג, אז עולה לכאן ולכאן ומבטל 7 ו 30
האם במקרה דנן ג"כ עולה לכאן ולכאן משום שמקצת היום ככולו או שמבטל רק דין שבעה ולגבי דין 30 החג נחשב ל7 ימים ויספור עוד 16 ימים?

הרב משה שטר

ערב הרגל מבטל דבר אחד או שבעה או שלושים, לכן אם ערב הרגל פגע תוך שבעה הרי מבטל הוא השבעה אבל שלושים לא מבטל, ואם עבר השבעה היינו כשגמרו ויצאו מהשבעה ונכנסו לגזרת שלושים ובתוך כך פגע ערב הרגל אז מבטל השלושים. ומה שכתוב בשלחן ערוך (סימן שצט סעיף ג) שאם חל יום השביעי לאבלות בערב הרגל שעולה לכאן ולכאן, אין הכונה שמחמת "הרגל" ביטל גם השבעה וגם השלושים, שמחמת זה הסתפק כבודו במקרה שבא לפניו שהשביעי חל ביום החג, אלא הכוונה שם שעולה לכאן ולכאן היינו שמצד השבעה כיון שמקצת היום ככולו לכן כבר בבוקר יצאו מהשבעה ולכן מאותה שעה נכנסו לגזרת שלושים היות ונמצאים הם בערב הרגל קודם לרגל, הרי הרגל מבטל להם מה שלפניהם שזהו השלושים. ומימלא במקרה שלכם שהשביעי לאבילות הוא חל ביום חג השבועות, אם כן ערב הרגל פוגע בתוך השבעה שהוא היום השישי לאבילות שמבטל מהם רק גזרת שבעה בלבד ולא שלשים שעל"כ המקרה הנ"ל הוא מה שכתב מרן בשלחן ערוך (סימן שצט סעיף ח) שאחר עצרת מונה ט"ז (16) ימים ואז הוא יום שלושים.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן