שאל את הרב
print
אא
בפרשת מטות סוף עליית שישי: "כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה". מדוע בתיקון קוראים איש מצליח הנו"ן במלה "נחלתנו" איננה דגושה (דגש חזק), הרי היא אמורה להיות דגושה מדין "אתי מרחיק" (שפועל גם על אותיות: ט"ס שק"ץ נוזלי"ם), ומכיון שבנו"ן של "נחלתנו" יש געיא, והמלה "באה" מסתיימת בה"א שאינה מו השורש?
ומצינו לכך דוגמא - "מי כמוכה באלים ה'", שיש געיא בבי"ת של "באלים" והיא דגושה דגש חזק מדין אתי מרחיק.

מרן ראש הישיבה

הגעיא זה לא אתי מרחיק. רק מילה שהיא מלעיל ממש, כלומר שהנגינה באות הראשונה. מי כמוכה בָאלים (געיה ודגש בבי"ת) דגושה שלא כדין. ונקראת בשפת המדקדקים "עלילת המתג". וכן אשירה לה' מופיע ג' פעמים בתנ"ך, פעם אחת הלמ"ד דגושה (שלא כדין) ופעמים רפויה. בתנ"ך ברויאר המדויק נחלתנו הנו"ן רפויה.

שאלת המשך:

שאלותי הנוספות:
1) באלו ספרי מדקדקים מוזכר המושג ""עלילת המתג"?
2) בספר "כללי דקדוק הקריאה" שחיברו ר' יהודה בר' מרדכי שוסלאוויץ משקלאוו (נדפס שנת תרמ"ו), מובא: "והא דאמרינן שאין דין דחיק אלא אם הננינת טעם בתנועה הראשונה מהמלה. לאו דוקא נגינת טעם אלא אפילו מתג בתנועה ראשונה מהמלה ואחריו תנועה, נדון כגנינת טעם לדין דחיק, כמו מי כמכה באלים, ועשית קערתיו , אבל אם יש שוא אחר המתג אין דין דחיק נוהג, כיון שמתג שאחריו שוא איננו נדון כנגינת טעם , וכל שאין ננינת טעם בתנועה ראשונה מהמלה בטל מהם דין דחיק ואחריהם רפה, כמו לפני ה׳ אלהיך תאכלנו". על ספר הסתמכתי כששאלתי את השאלה בנוגע ל"כי באה נחלתנו" והוכחתי מ"מי כמוכה באלים". מה דעת הרב בנוגע לקטע שציטתי לעיל: "לאו דוקא נגינת טעם אלא אפילו מתג בתנועה ראשונה מהמלה ואחריו תנועה, נדון כגנינת טעם לדין דחיק, כמו מי כמכה באלים"?

מרן ראש הישיבה

1. בספר יהב"י הנקדן פרשת בשלח.
2. כל הנ"ל יוצאים מן הכלל. בכל החומשים הישנים (לרבות ברויאר המדויק) נחלתנו הנו"ן רפויה. וכן אשירה לה' (פעמיים בתנ"ך) הלמ"ד רפויה.

שאלת המשך:

אך בפרשת "האזינו" כבוד הרב כתב לגבי "אשביתה מּ,אנוש זכרם" שיש דגש חזק במ' של "מאנוש" כדין אתי מרחיק ואע"פ שגעיא זה לא ממש מלעיל. כבוד הרב יאיר את עיננו איך הדברים מסתדרים יחד? תורה היא וללמוד אני צריך.

רבני בית ההוראה

גם בפסוק זה המ"ם דגושה שלא כדין ונקראת "עלילת המתג" וכמו פסוק "מי כמיוכ באלים" וזה ביאור עלילה שבסיבתה עשו שאינו זוכה כזוכה, ועשאוה כאילו היא מלעיל ממש.

שאלת המשך:

1. כשקראתי ״באה נחלתינו״. הרי יש הרבה דוגמאות בתיקון קוראים ״איש מצליח״ עם דין אתי מרחיק נוהג אפילו במתג. כמו ״ועשית מעקה״ - במהדורות הראשונות ה מ״ם לא היתה דגושה, אבל אחר כך נשתנה והוסיפו דגש במהדורות החדשות. ויש הרבה יותר דוגמאות. אז מה הכלל?
2. נוספת: האם אתי מרחיק נוהג גם כשהמילה ראשונה מלעיל מדין נסוג אחור?

הרב אמיר דאדוואנד

1. הדין הפשוט הוא שאין זה נחשב לאתי מרחיק וכן הוא על פי רוב. רק יש כמה שהם יוצאי דופן הנחשבים  מלעיל בעלילת המתג. והולכים בזה לפי הספרים המדויקים (ודע שברוב המקמות שיוצאים דופן יש טעם לדגש להורות על חוזק הפעולה ואין כאן מקום להאריך)
2. לא
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0