שאל את הרב
print
אא
בספר שמו"ת "סימנים" של הרב ריאחי כתב בהקדמה:
1) "לחדא" שתרגומו "מאוד" צריך לומר בשוא נח תחת החי"ת כמו בתאג', מפני ש"חדא" כשהחי"ת בשוא פתח תרגומו "אחד". עד כאן. וזה לא כמו בחומש איש מצליח שם החי"ת בשוא פתח בין כשתרגומו "אחד" ובין כשתרגומו "מאוד"?
2) וכן כתב לגבי הפסוק בדברים (כא, יט) "ותפשו בו" שצריך לתרגם "ויחדון" בפתח תחת היו"ד ושוא פתח תחת החי"ת, ולא בסגול תחת היו"ד ושוא סגול תחת החי"ת שזה תרגומו לשון שמחה. עד כאן. וזה גם לא כמו באיש מצליח, שם היו"ד בסגול והחי"ת בשוא סגול, וא"כ מה ההבדל בין כשזה לשון שמחה ובין כשזה לשון אחיזה?
3) כתב עוד ש"עבדא"העי"ן בפתח והבי"ת בשוא נח תרגומו "עבד", ו"עבדא"העי"ן בקמץ והבי"ת בשוא נע תרגומו "עושה" (כמו בפסוק "זבת חלב ודבש"). עד כאן. וזה לא כמו באיש מצליח שתרגמו בין "עבד" בין "עושה" "עבדא" כשהעי"ן בפתח והבי"ת בשוא נח, א"כ מה ההבדל?

מרן ראש הישיבה

1. לא נכון, עיין במנחות דף חי ע"א עד לאחת (ובתוספות שם).
2. גם בפתח מתבאר מלשון שמחה בבנין הפעיל ואם כן לא הרווחנו כלום.
3. לא רצינו לנקד עָבְדָא כי יקראו את זה בקמץ חטוף. ומה שכתב שהבי"ת בשוא נע אינו מוכרח כלל כי בכל הסידורים דעַסְקין באורייתא העי"ן בפתח. ועיין עוד מנחת שי דניאל ו'.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0