מה דעת ראש הישיבה על הספרים החיצוניים ספר יהודית • ספר טוביה • ספר מקבים א' • ספר מקבים ב' • ספר מקבים ג' • ספר מקבים ד' • איגרת אריסטיאס חזון הסבילות • קדמוניות המקרא • המגילה החיצונית לבראשית • צוואת קהת • חזון עמרם • צוואת יהושע - האם רק ספר בן סירא שאסרו חכמים לקרוא דווקא זה אסור לקריאה, ואילו שאר הספרים מותרים לקרוא בהם?
הרב תפילה למשה אמנם לא הביא דברי המשנ”ב שהזכרתם, אבל הזכיר שם (אות ב’) את השו”ע סי’ שמ”ה סט”ז ואת המשנ”ב שם, ומתוך דבריו מתבאר שאינו דומה לשלחן כי שם אין לו מחיצות ואפילו לא רגלים לקרקע, וממילה לא קשה מהש”ע שם.
וגם מה שהבאתם מהמשנ”ב דה”ה לשלחנות שלנו, ז”ל המשנ”ב: וכן שלחנות שלנו שעומדים על רגלים שאין ברחבן ד’ טפחים אע”פ שהן גבוהין י’ טפחים לא הוו מחיצה להפסיק. ע”כ. מבואר שלא אסר בשולחנות אלא אם אין ברחבן ד’ טפחים.
נראה שמותר להשתמש במטפחות אלו לספר תורה, ולברך מתוכן את הברכות, וכפי כוונת המייצרים. [ודברי הרמב”ם בתשובה (מהדו’ בלאו סי’ רס”ח) שאסר לרקום פסוקים על טלית, אינם שייכים בנדון זה. וכמובן].
לגבי השאלה האם מותר לכתחילה לייצר ולמכור אותן – הנה אם היה חשש שיגיעו המטפחות לידי אנשים שלא ינהגו בהן את הכבוד הראוי, יש בזה איסור. אבל ככל הנראה, הואיל ומפורסם שהן מטפחות של ס”ת, ואין מוכרין אותן אלא לצורך זה, ואפילו דלת העם נזהרים בתשמישי הס”ת לנהוג בהן כבוד, לכן למעשה לא קיים חשש זה.
רש”י במקום (מסכת סוכה דף מ”ה ע”ב) מתרץ על זה, וזה לשונו: רואה אני לפי מעשי הבריות שבני עליה וכו’ ע”כ. מתבאר מדבריו שהוא לא ראה ממש את אותם בני עליה אלא הוא ראה את מעשי הבריות ומזה הוא למד שבני עליה מועטים הם.
אמנם יש כאלה שהקפידו שלא תהיה התפלה חצייה בעברית וחצייה בלועזית, ולדעתם במקרה כזה יש לבטא את "שם השם" GOD (גו"ד) ולא לומר שם ה' באדנות, אבל למעשה העיקר שיכולים לבטא שם אדנות כרגיל אף כאשר כל התפלה כולה נאמרת בלעז ויעשו איך שנוח להם להתפלל (ועין שו"ת מחקרי ארץ ח"ד רס"י י"ד בהערה)
בכל אלו אין קדושת השם, ומותר למחקן במקום צורך (ע' יריעות שלמה ח"ד פ"ג ס"ט וסי"א), ומכל מקום נכון להחמיר שלא ליכנס בהם לבית הכסאאלא בכיסוי או תחת החולצה.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.