התכלת
לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א מסתבר מאוד שחלזון “ארגמון קהה קוצים” הוא התכלת, וראוי לעשות אותו. ומה שאבותינו לא נהגו כן מכיון שלא היה להם, ובודאי שאם היו מוצאים היו שמחים כמוצאי שלל רב לזכות במצוה זו.
1. מעיקר הדין יש להקל בזה. אך טוב להחמיר היכן שאפשר (עיין בספר הלכה ברורה חלק א סימן ח סעיף לג). ומכל מקום ודאי שלא יתבטל ממצוה זו בגלל שחם לו ואין לו אפשרות אלא רק להניח על הבשר.
2. בבית הכסא יש להקפיד להצניעם, ובפרט כשעושה צרכים גדולים. עיין בט"ז (סימן כא סעיף קטן ג) ובבן איש חי (שנה ראשונה בראשית סעיף ט). והמנהג להכניסם לכיס המיועד לכך, הוא מנהג טוב ונכון, וכך נהגו גדולי רבני ג'רבה, ומלכם בראשם מו"ז הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל, והקפיד על כך מאוד ונימק הטעם כדי שלא יתבלו בבית הכסא (כפי ששמעתי) וכן נהג מטעם זה הגאון רבי מכלוף עידאן זצ"ל כמובא בספר עומר טהרה (עמוד 37). וכן נהג מרן הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל (עיין בשות יצחק ירנן חלק א' סימן טו אות ח) וכן נהג הג"ר מסיעד מדאר זצ"ל (עיין בשות מעשה אורג חלק ב' חלק אורח חיים סימן ג אות א) ועוד רבים. וכך מרויחים גם שלא יתבלו הצציות בהליכתו (כמו שכתב בספר נפש חיה מערכת צ' אות ב'). וגם על ידי כן אפשר בנקל שהציצית תהיה נוטפת ולא תזוז לרוחב הטלית (עיין שלחן ערוך סימן יא סעיף טו). ואני עני ברגליהם העבורה , ולא שיניתי המנהג.