הבדל המשמעות ארשתיך לבין וארסתיך
אין הבדל . שין שמאלית וסמך מתחלפות. בכל ספר איוב המילה כעס כתובה בשין שמאלית והיינו הך
1. המילה "שטו" היא מנחי ע"ו (כלומר שעי"ן הפועל הוא וי"ו) והשורש הוא "שוט" ובכל המילים מהגזרה הזו דינם להיות במילעיל. בפרשת וארא (שמות ז' כ"ח) כתוב "ועלו (מלרע) ובאו (מלעיל) בבתיך וגו". מדוע מלת "ועלו" במלרע "ובאו" מלעיל? תשובה: משום ש"עלו" היא מנחי למ"ד הפועל (שרש עלה), ומלת "באו" היא מנחי ע"ו (בוא) ולכן מלעיל. וגם כאן אותו הדבר.
2. המילים שכבודו הזכיר – ורבצה בו, וילדה לו, ארכו לו, כולן בשוא נע כיון שהן מלעיל "לא טבעי" (כלומר שהיו צריכות להיות במלרע רק באו מלעיל מדין נסוג אחור). ועל כן הן בשוא נע. כן דעת מוה"ר רבנו שאול הכהן זצ"ל בספרו לחם הביכורים.
3. המילים ונקראה, ונזרעה, נקראות בשוא קמץ – כן הוא לפי דעת הראב"ע ששוא לפני אות גרונית במילים הללו יקרא בשוא קמץ. (אולם אין ללמוד מכאן לכל המקומות, אלא היכן שנאמר נאמר והיכן שלא נאמר לא נאמר. ולכן בפרשת בהעלותך קראנו "עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם המ"ם של ואשמעה בשוא נע כרגיל.
4. לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו פ"א של פרי דגושה היות שההפסק הוא: בורא פסיק פרי הגפן. ואם ההפסק היה בורא פרי פסיק הגפן. היה יכול להשמע שמי הוא שברא את הפרי? הגפן. ולכן מפסיקים כאמור. ועוד דקרא כתיב בישעיה (מ כח) "בורא (בטרחא) קצות (במאריך) הארץ (באתנח)".
מאת: פלוני | תאריך: כ״ז בניסן ה׳תשע״ז – אפריל 23, 2017
בעניין שאלה מס 1 : למדנו באתר זה כי פעלים מגזרה זו יופיעו מלרע כשהם לפני אותיות אהח"ע.(?)
זה לא תמיד.
וכאן בספרו של רוו"ה מביא מחכם קדמון בשם יהב"י הנקדן (לפני 200 שנה) שמלת שטו מלעיל.וכ"ה בתנ"ך קורן.
והרוצה לחוש לדעה השניה יאמר הפסוק פעמיים