בתוס' במסכת ביצה (דף ל"ז ע"א) ד"ה "משום מקח וממכר": נראה שתוס' מעתיקים את רש"י מתחילתו ועד סופו, וא"כ לא ברור מה תוס' בא להשמיע לנו בזה. לא מצאתי הסבר לזה במפרשי התלמוד שחיפשתי.
חשבתי בס"ד להסביר כך: אולי רש"י לא כתב את החלק האחרון שמצוי בגמרותינו "וא"ת הויא לה גזרה לגזרה? כולה חדא גזרה היא", אלא תוס' הוא זה שהקשה ותרץ כך, ואולי המסדרים והדפוסים שהדפיסו את רש"י ראו את התוס' וחשבו שתוס' רק בא לצטט את דברי רש"י ושהמלים הנ"ל הם מדברי רש"י עצמו, ולכם העתיקו אותם לדברי רש"י.
1) האם יש לרב הסבר אחר על תוס' זה?
2) האם יש לרב את הפירוש המקורי של רש"י?