איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
כן המנהג בג'רבא כמו שכתבו בספר נפש חיה (מערכת ב' אות יד) ובספר שיירי הנפש (עמוד שס"ד), ובספר דורש טוב לעמו (עמוד עו), ובספר כסא דפסחא (דיני בדיקת חמץ סעיף כא) ובספר ויען עמוס (חלק ב' מערכת ש), ועיין מה שכתבתי בספר ילקוט כהונה חלק אורח חיים (הלכות חמץ בערב פסח ומכירתו הערה 23) ובמה שכתב בשו"ת וישב יוסף (חלק ב' סימן ל"ד).
מנהג זה שורשו פתוח על פי אחד מן הגאונים שהזכיר המרדכי והובא במהרי"ל (הלכות בדיקת חמץ סעיף ח'), וכן כתב הרמב"ם (ריש פרק ג' מהלכות חמץ ומצה), ובהגהות מימוניות שם כתב שכן נהג רבינו יהודה משפירא. וכן נראה מדברי רבינו חננאל (כמו שכתב בשיירי הנפש שם). שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך!