תכננו מפגש ריעים עם ארוחה בשרית בערב ראש חודש אב אך לפתע התברר לבעל הבית אצלו מתקיים המפגש כי ביום זה חל יום האזכרה של סבו ולכך ביקש לדחות את המפגש לערב יום המחרת. דא עקא שבערב יום המחרת כבר נגמר ראש חודש ולא נוכל לאכול בשר. המפגש ללא הבשר איננו אופציה כי זה הדבר היחיד שכולם אוהבים, לדחות את המפגש לאחר תשעת הימים גם איננו אופציה מאחר ואחד המוזמנים החשובים הינו חייל שנמצא בחופשת רגילה קצרה ועד חופשת הרגילה הבאה יעברו כארבעה חודשים. חשבתי לצרף כמה ספקות ולהתיר העניין בקיום מס' תנאים, אשמח לשמוע דעת הרב בעניין. התנאים הינם: 1. הסעודה תתחיל ביום ראש חודש מעט לפני השקיעה ותימשך לתוך ליל ב' באב. 2. אחד מהמוזמנים יעשה סיום מסכת משניות. ואז נוכל לצרף א. שמא הלכה כיש אומרים שהמנהג באיסור בשר הוא רק בשבוע שחל בו ולא מראש חודש. ב. שמא סיום מסכת משניות כן יכול לפטור גם את המוזמנים ולא רק את בעל הסיום. ג. ובצרוף העובדה שסעודה זו החלה בהיתר ביום ר"ח עצמו בדומה לאוכל סעודה שלישית בשבת שכאשר התחיל לפני השקיעה רשאי להמשיך בסעודתו לאחר מכן. ד. קדושת ר"ח נמשכת עד חצות הלילה ולכך גם לא אומרים וידוי בקריאת שמע שעל המיטה במוצאי ר"ח לפני חצות. ה. מה עוד שכל האיסור הוא מתורת מנהג ולא דין גמור. מכל הני טעמי טריצי נראה לי להקל. אשמח לשמוע דעת מורנו הרב.
הרב רחמים מאזוז
לענ"ד קשה להתיר עם כל הצדדים האלה, שהם נגד מרן שאוסר מר"ח, (ובקושי התירו בראש חדש עצמו), ומסיבת סיום מסכת רק חסידי חב"ד עושים את זה, ע"פ המקובל דוקא בסעודה שזו זמנה כגון ברית מילה.
אך איני מבין מה שכתוב "בערב חאש חדש אב" כוונתכם בליל ראש חודש? ומה יש אם יש הזכרה של סבו? וכיאסור לעשות מסיבה באותה לילה? לא נכון.
אדרבא סעודת ראש חדש מוזכר בהלכה לעשותה.
ואם הכוונה שעושים האזכרה ומתעכבים שם, אז יש לתאם את השעה.
אומרים שהתימנים מקילים לאכול בשר בתשעת הימים, אבל אצל כל עדות ישראל לא נהגו בכך.
וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, וגם אתם וכולנו נזכה לראות בקרוב בשמחת ירושלים, אמן.