1. ודאי שבבתיהם של רבותינו בג'רבא נהגו לברך אחר ההדלקה שכן היה המנהג פשוט שם וברוב העולם (ועיין למר זקני מרן רבי חויתה בספרו שו"ת שמחת כהן חאו"ח חי' ש"ע סימן רס"ג שכן משמעות לשונו. וכן ראיתי לבנותיו שנוהגות כן. ועיין למרן רבי כלפון בספרו שו"ת שואל ונשאל חלק ב' חאו"ח סימן נח ובספרו ברית כהונה חאו"ח מערכת ש אות ב' שקיים מנהג זה).
ומכל מקום רבים חולקים בדבר זה ויש בזה ספק ברכות, ובפרט כאן בארץ ישראל אתרא דמרן השלחן ערוך, על כן מורה ובא מו"ר מרן ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז שנכון לשנות המנהג כדעת מרן הגאון רבי עובדיה יוסף ולברך לפני ההדלקה (עיין בדבריו בראש משנה ברורה עם הגהות איש מצליח חלק ג'). ועיין עוד לרבה של טוניסיה בדור האחרון הגאון רבי חיים מאדאר בשו"ת מקור חיים (חלק אורח חיים סימן ט"ו) שגם כתב שהעולים לארץ ישראל ישנו מנהגם, ושכן הוא שינה בביתו בג'רבא. ע"ש (ודלא כמו שכתבו בניו בהקדמה שלא שינה מנהגו בזה).
2. אף שיש בזה לכאורה חשש ספק ברכות להקל נגד מרן, הורה מור זקני מרן הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן במכתב אל תלמידו מוה"ר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן, שעיר ומושב שנתיסדו על ידי עולי ג'רבא, ישארו במנהגם לברך על ההלל בראש חודש. ואין בזה חשש ברכות ונדפסה תשובתו בשות שמחת כהן (מהדורא בתרא חאו"ח סימן ק"א). וכן בקצרה בספר שיירי הנפש (מערכת ד אות ד) להרב השואל.
3. מנהג ג'רבא לא לומר בית יעקב ושיר של יום בראש חודש ובחנוכה ובחול המועד, כמו שכתב מוהרמ"ך בברית כהונה (חאו"ח מערכת ח אות ב) וחיזק דבריו מוהרי"ץ בספר שיירי הנפש (מערכת נ' אות י). ע"ש.