שאל את הרב
print
אא
1. כיצד נהגו רבני ג'רבה כגון: רבי חוויתה ורבי כלפון בעניין ברכה על הדלקת נרות שבת לאחר ההדלקה? שמעתי שיעור פעם מהרב מרדכי אליהו זצ"ל שההלכה כך לעשות ומי שאינו עושה כך לא זכה להבין את הסוד בדבר כמובן שהוא גם הביא מקורות וסברות מההלכה. האם כך גם סברו רבני ג'רבה?
2. האם בית כנסת לדוגמהא בנתיבות של הרב צבאן זצ"ל צריכים להמשיך במנהגם לברך לקרוא את ההלל בראש חודש או שצריכים לשנות?
3. מה מנהג יהודי ג'רבה לענין אמירת בית יעקב בראש חודש ובחול המועד?

הרב אדיר כהן

1. ודאי שבבתיהם של רבותינו בג'רבא נהגו לברך אחר ההדלקה שכן היה המנהג פשוט שם וברוב העולם (ועיין למר זקני מרן רבי חויתה בספרו שו"ת שמחת כהן חאו"ח חי' ש"ע סימן רס"ג שכן משמעות לשונו. וכן ראיתי לבנותיו שנוהגות כן. ועיין למרן רבי כלפון בספרו שו"ת שואל ונשאל חלק ב' חאו"ח סימן נח ובספרו ברית כהונה חאו"ח מערכת ש אות ב' שקיים מנהג זה).
ומכל מקום רבים חולקים בדבר זה ויש בזה ספק ברכות, ובפרט כאן בארץ ישראל אתרא דמרן השלחן ערוך, על כן מורה ובא מו"ר מרן ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז שנכון לשנות המנהג כדעת מרן הגאון רבי עובדיה יוסף ולברך לפני ההדלקה (עיין בדבריו בראש משנה ברורה עם הגהות איש מצליח חלק ג'). ועיין עוד לרבה של טוניסיה בדור האחרון הגאון רבי חיים מאדאר בשו"ת מקור חיים (חלק אורח חיים סימן ט"ו) שגם כתב שהעולים לארץ ישראל ישנו מנהגם, ושכן הוא שינה בביתו בג'רבא. ע"ש (ודלא כמו שכתבו בניו בהקדמה שלא שינה מנהגו בזה).
2. אף שיש בזה לכאורה חשש ספק ברכות להקל נגד מרן, הורה מור זקני מרן הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן במכתב אל תלמידו מוה"ר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן, שעיר ומושב שנתיסדו על ידי עולי ג'רבא, ישארו במנהגם לברך על ההלל בראש חודש. ואין בזה חשש ברכות ונדפסה תשובתו בשות שמחת כהן (מהדורא בתרא חאו"ח סימן ק"א). וכן בקצרה בספר שיירי הנפש (מערכת ד אות ד) להרב השואל.
3. מנהג ג'רבא לא לומר בית יעקב ושיר של יום בראש חודש ובחנוכה ובחול המועד, כמו שכתב מוהרמ"ך בברית כהונה (חאו"ח מערכת ח אות ב) וחיזק דבריו מוהרי"ץ בספר שיירי הנפש (מערכת נ' אות י). ע"ש.

שאלת המשך:

לגבי ברכה על הדלקת נרות. האם סבך הגאון רבי חוויתא בארץ ישראל במושב ברכיה שינה ופסק לברך לפני ההדלקה או שהמשיך במנהגו גם בארץ ישראל?

הרב אדיר כהן

1. כפי שראיתי את מרת זקנתי, בתו מנב"ת, היא נוהגת להדליק ואחר כך לברך, ואם היה מרן זקני אביה הגדול זיע"א מורה אפילו ברמז לשנות את המנהג אין לי ספק שהיתה משנה. ומכל מקום אין הכרח שסובר שכך צריך לנהוג או שרק יכולים להמשיך במנהגם וכיוצא (וכמו שסבר שראוי שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו בברכה שיוצא בה ידי חובה, כמבואר בספרו זכרי כהונה (חלק ב' מערכת א אות ו'), ואפילו הכי לא מחה מעולם בבני ביתו בזה). ובפרט במקומו במושב ברכיה שמעיקר הדין רשאים להשאר במנהגיהם אף נגד מרן אף בספק ברכות, אחר שנוסד מעיקרו על ידי עולים מחו"ל, כמבואר למר זקני בספרו שו"ת שמחת כהן (מהד"ב חלק אורח חיים סימן קא).
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0