יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
בשלחן ערוך (יו"ד סימן רב סעיף י"ב ) מופיע שאין להודיע לקרובים שמת קרובם משום "מוציא דיבה הוא כסיל" בספר זכרון יצחק מובא שכך מקיימים למעשה ובשם הרב מאזוז מובא שלא סיפרו לאימו על מות אביה במשך שנתיים. רב בישיבה שלי אמר שהיום כל המידע מפורסם בכל מקום ולא ניתן באמת להסתיר את מותו של אדם וכן אנשים היום הם עדיני נפש יותר ואם לא יודיעו להם בצורה מכובדת ונאותה זה עלול להכנס לפיקוח נפש. לכן צריך להודיע היום לקרובים על מות קורבם. האם הרב מסכים עם הסברה הנ"ל ומה יש לנהוג למעשה במקרה של"ע נפטר מישהו האם צריך לספר לקרוביו?
עניין זה תלוי בשיקול הדעת, אמא ע"ה גרה במרחק 600 ק"מ מאביה זצ"ל (מג'רבא לטוניס) ולא היה תקשורת כמו היום גם טלפונים היו רק במשרדים או בבתים של עשירים. גם היום אם הקרוב הוא אדם מבוגר שעלול לפגוע בבריאותו ויתכן מאוד שלא ידע אז ההלכה קיימת. "ומוציא דיבה הוא כסיל". אבל מי שיוכל לדעת על זה ועלול ליפגע (ולא שהיום עדיני נפש יותר מפעם , ההפך הוא הנכון). צריך לדעת איך להודיע לו ברמז ובחכמה. ויהי רצון שנזכה לשמועות טובות וביאת משיח צדקנו במהרה.