האם מותר לגלח הזקן בימי הספירה?

מותר לזוג ללכת למסעדה בשרית עד ראש חודש אב גם אם יש בזה עונג ושמחה ולא נאסר אלא מראש חודש אב כמבואר בסימן תקנא

בחזון עובדיה כתב שמנהג הספרדים בירושלים להחמיר בנישואין רק מראש חודש אב. מנהג האשכנזים ויוצאי ג’רבא להחמיר כבר מי”ז בתמוז וכן כתבו בבן איש חי בכף החיים ובברית כהונה.

מן הדין מותר לעשות שבת חתן בשלושת השבועות.

מעולם לא קרענו כשראינו את ירושלים, כי נמצאת ב”ה בשלטון ישראל.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1100).}

גם בגד שנקנה לפני בין המצרים אסור לחדשו בימי בין המצרים. ובשבת מותר מעיקר הדין, ויש שנהגו להחמיר.

– מסקנת האחרונים שכאשר יש הידור בגוף המצוה, הוא עדיף על ההידור החיצוני של “ברוב עם”. ולכן אם אמירת “לשם יחוד הארוך” מוסיפה לך התלהבות במצוה, אל תוותר עליו, למרות שזה גורם לך לפספס את הספירה עם הציבור.

– כמובן שבמקרה שלא נמצא לידך סידור “איש מצליח” בתפילת ערבית, אל תדחה את הספירה מפני כך, כדי שלא תשכח לגמרי לספור באותו יום. ח”ו.

כמדומני מובא בשם האוה"ח שקודם מתן תורה אנו חשובים כבהמות, ולכן הקרבן אז עשוי שעורים שהם מאכל בהמה, ורק לאחר מתן תורה אנו כבני אדם שמקריבים לחם חיטים.

נכון מאוד, וכן הארכתי בזה במקום אחר שדוקא באופן זה יש להקל

מה שמוכרח לצורך הלימוד ואין בו כ"כ הנאה אחר שכל פעם שטועים קצת ממה שנתבקש מהם הרי הם חוזרים על פעולה זו. וכל מעייניהם נתונים איך לדייק בלימוד, יש מקום להקל כמובן אם זה קורס שגם בשאר השנה ולא רק בתקופה זו.

אך מה שאין בו צורך כ"כ ללימוד אלא יותר "להתפרק" וכמו שמקובל לתת בסוף השיעור קצת זמן חופשי וכיוצא, יש להמנע בימים אלה וע"ע בספר חזון עובדיה ארבע תעניות (עמ' קנ"ו) ובספר מקור נאמן ח"א (סימן קי"ד)  

אין הכרח שמרן הש"ע חולק על החילוק שכתב הרב אשל אברהם, וגם מרן הגר"ע זצ"ל בספרו חזון עובדיה – ארבע תעניות (עמוד קכ"ז) הביא דברי האחרונים שחלקו כן. ומי כמוהו נאמן לפסקי מרן כנודע.