ראיתי בילקוט יוסף חלק ג' הלכות סוחט בשבת, שמעיקר הדין מותר לסחוט לימון בכלי ריק בשבת. הוא מזכיר את דעת המחמירים שסוחטים לימון על סוכר כשרוצים להכין לימונדה, ואז נחשב ש"כל הבא אל האוכל כאוכל דמי". עם זאת, מובא שם שהחומרה הזו מועילה רק כאשר מי הלימון נבלעים בסוכר, אך אם שם מעט סוכר והרבה לימון, אין טעם בחומרה זו. שאלתי היא, מדוע אין אומרים כאן "קמא קמא בטיל", כלומר שהטיפות הראשונות של הלימון יתבטלו כלפי הסוכר, וכן הלאה. ולפי זה גם המחמיר יוכל לסחוט על מעט סוכר.
הרב משה שטר
הטיפות הראשונות אכן נבלעות בסוכר ולא הם הבעיה, אלא הבעיה מבמה שבא אחר כך שהוא צף על פני הסוכר ואין לו שום שייכות לא לסוכר ולא למה שנבלע בסוכר והוא לא מתערב איתו כלל אלא הוא בפני עצמו ובו נעשה איסור סחיטה למחמירים. ולא שייך כאן המושג "קמא קמא בטיל" שאין כאן איסור המתבטל ומתערב בהיתר וכמו בתחילת הבית יוסף בסימן שם.
Google
