אני בחור בשנות העשרים בחיי, לומד בכולל לרוב חצי יום ולעיתים יום שלם. אני מוסר שיעורים בהלכה (בטעמיה ושורשיה בש"ס ובפוסקים) ולפעמים אני מתבקש למסור דרשה בבית כנסת כלשהוא. ישנם אנשים בעיקר בעה"ב וכן צעירים בגילי או פחות שקמים או עושים הידור כשאני מגיע למסור שעור או שאני מגיע לבית הכנסת לתפילה. אני אישית נבוך מהעניין, אך התעלמתי מזה עד כה. המעיין בערך "שבח" בפלא יועץ, מבין עד כמה צריך להתרחק מהכבוד, ובפרט לבחורי חמד כפי שהוא מביא שם. ועוד היום שנתרבו התוארים לכל ת"ח (יבי"א ח"א - י"ד סימן יח). והשאלה היא האם כדאי שאעיר לאלה שמהדרים או קמים לכבודי שלא לעשות כן ? שיכבדו ת"ח, מרנן ורבנן. הבעיה היא מצד שלא לפגוע בכבוד התורה שהם חושבים שהם מכבדים את התורה בזה שהם קמים עבורי מדין כבוד ת"ח, והאידך אני רך בשנים ולא ראוי לכך הן מצד גדלות בתורה וגם מעדיף להימנע מכבוד שכזה גם אם אהיה מופלג בחכמת התורה.