שמעתי בעבר מי שטען כן. ולענ"ד אין נראה כן, ופוק חזי במשניות (ר"ה יד.) וברמב"ם (פ"ה מהלכות תרומות הי"א) ובש"ע (סימן של"א סעיף נ"ז) ובכל הפוסקים שדנו בענין האתרוג איזה מעשר יש לעשר אותו (בתר לקיטתו עישורו). ואחריהם עמדו הפוסקים האחרונים לדון אם לימון נחשב כאתרוג או כשאר פירות (עיין בחזו"ע ברכות עמוד מד). ואין פוצה פה ומצפצף לומר שאינו חייב בתרו"מ. ולימון לא גרע מאתרוג. ובפרט שיש עדות שנוהגים לאכול הלימון בסלט וכיוצא (ובהם עדות תונס וג'רבא ולוב). וכן נאכל כבוש אף יחד עם קליפתו. ועל כל פנים ודאי שהלימון ראוי לאכילה ע"י תערובת. ועיין בספר חזון עובדיה ברכות (עמוד ש"ח) ובשו"ת אלישיב הכהן ח"ב (סוף סימן כ"ג). ומקרוב מצאתי בס"ד בספר א"ב דבן סירא (באוצר המדרשים חלק א' עמוד 46) שמנה את הלימון עם הפירות שנאכלים כמות שהן פנים וחוץ. ע"ש. וכן אני נוהג בס"ד לעשרם בברכה.