לפי הנראה שאלתך מה דינה בזמן הצירים. ובכן הנה גם קודם הלידה בפועל ממש, רואה דם מעט או הרבה, ומאז בודאי טמאה לכל הדעות. ואם עדיין לא הגיעה לשלב זה, והייתה לה רק ירידת מים נקיים, יש שהחמירו. ולהלכה עדיין טהורה, כי אין קשר בין ירידת המים לדם.
ובזמן הצירים עצמם כשעדיין לא ראתה דם, תלוי במחלוקת פוסקים [ אם בזה נקרא כבר פתיחת הקבר או לא]. ועיין בספר טהרת המשפחה להרה"ג ר' אהרון זכאי הי"ו סימן י"א הערה 1, שהעיר בזה על הגאון ר' דוד יוסף הי"ו שהיקל, ולענ"ד יש בזה מחלוקת פוסקים. ולכן אם צריכה את עזרתו ותופסה כדי לסומכה שתלך וכיוצא, המיקל יש לו על מי שיסמוך. ואכמ"ל. ועכ"פ לכל הדעות ברגע שתראה טיפת דם, אף שעדיין לא ילדה ממש, הרי זו טמאה וצריך לנהוג בכל דיני הרחקות.