לא נעלם מעיני שבקדישים שונים אין דין מרבה בקדישים, אמנם לא ראיתי מקור נאמן אבל ציינתי שם לבן איש חי בפרשת ויחי שכתב כן.
אולם נראה לי שכל זה דווקא כשקובעים סדרי לימוד שונים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה (וכמו שנראה מן הדוגמא שמובאת בבן איש חי שם), שאז צריך להגיד ב' קדישים אחר כל סדר לימוד. אבל לומר בכוונה מיני לימודים שונים תכופים, כדי לגרום לקדישים שונים – לעניות דעתי אינו הגון.
גם בנדון של מרן ראש הישיבה נר''ו במקור נאמן שם (לענין בית הכנסת שאומרים מזמורים לפני שחרית, ולאחריהם קדיש יהא שלמא, ומיד אחר כך אומרים רבי חנניא וכו' וקדיש על ישראל), הנה הקדיש המתוקן לפני ברוך שאמר הוא ''על ישראל'', ויש ענין באמירתו. לא כן בנדון השאלה שלנו, שקדיש על ישראל שאחרי דברי תורה עלה גם לחצי קדיש שאחרי ערבית כמו שכתבתי בתשובתי שם בשם מהר''ם שרעבי זצ''ל.
אמנם בפרט אחד חוזרני בי כעת ממה שכתבתי שם, באופן שמנהגם לומר בקביעות מזמורים לפני תפילת ערבית, שלפי האמור במקור נאמן שם יכולים לומר קדיש על ישראל אחר הדברי תורה קודם המזמורים, ולאחרי המזמורים יאמרו חצי קדיש וברכו וכו'. (למרות שהקדישים סמוכים, כיון שהם לימודים קבועים ומתוקנים) ויישר כוחו של השואל שהאיר עיני בכך.