א. אבי גדל בטריפולי וזכור לו שלא היו אוכלים את האפיקומן בליל הסדר אלא שומרים אותו כסגולה ושנה לאחר מכן זורקים אותו לים. האם יש מקור למנהג זה שלא לאכול אפיקומן? איך להסביר זאת לאבי ואיך לנהוג? ב. מה דעת הרב לגבי נטילת ידיים של ״רחצה״, האם מברך עליה אם לא טימא את ידיו מאז נטילת ״ורחץ״? ג. כך גם לגבי נטילת ידיים לפני ארוחה רגילה כשחפני הנטילה האדם נכנס לבית הכסא וכשיצא נטל ידיים ובירך ״אשר יצר״ האם בנטילה השנייה מברך ״ על נטילת ידיים״
הרב אדיר כהן
א. כבר עניתי בזה בעבר שיש מקור למנהג לשמור חתיכה מן האפיקומן, כסגולה, אך אין שום מקור שלא לאכול את האפיקומן לגמרי – ונראה שהשתרש בלבול עקב המנהג לשמור חתיכה ממנו.
ב. אם בנטילה כיון לשמור את ידיו בטהרה עד לסעודה, אינו צריך ליטול כלל ידיו "ברחצה" אך עדיף שלא לנהוג כן אלא ליטול "ורחץ" בסתם בלי להתכוין לשמור את ידיו ואז למרות שלא טימא את ידיו בינתיים בודאות , אנו חוששים שמא טימא, בעקבות הזמן הרב שעבר, וצריך לחזור וליטול בברכה(עי' ב"י, משנ"ב וביה"ל רס"י תע"ה)