מה שנכתב בתשובה "וכן בספר ברית כהונה לא הובא מנהג תמוה זה" והכוונה היא כי המנהג שהיה בעבר בג'רבה שאבל מקבל ולא שולח הינו תמוה - יש לציין כי מנהג זה כן מוזכר בברית כהונה בעמוד תקצ"ד וכי האיזכור קבל חיזוק מהרב הכותב כלפון משה הכהן - לידיעה והבהרה!
כנראה לא ידע השואל שבספר ברית כהונה השלם חלק ב', מעמוד תקעה ואילך, אין זה ספר ברית כהונה, אלא קונטרס גאולי כהונה של בנו הרה"ג ר' שושן הכהן זצ"ל. ושבגאולי כהונה הזכיר מנהג זה ידעתי, והבאתיו בתשובתי שם, וכתבתי שאף הוא מצדד שנעשה מנהג זה ע"י הנשים מחוסר ידיעה. אך אביו מוהרמ"ך בעל ברית כהונה לא הביא מנהג זה. ונראה הטעם משום דלא סבירא ליה.
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
כתב בתרומת הדשן (ח”א סי’ קי”א) שטעם משלוח מנות הוא שיהיה לכל אחד די סיפוקו לסעודת פורים. ויש אמנם טעמים אחרים, אבל לפי טעם זה א”א לצאת ידי חובה כאשר הדבר לא ראוי לאכול ביום פורים.
מקור הדברים הוא בגמ’ שבת (דף פ”ח ע”א) ושם מבואר שמה שקבלו ביראה בזמן מתן תורה קבלו עכשיו מאהבה, וא”כ אין הכוונה שחזרו בתשובה אלא שמי שכבר קיים את התורה עד עתה קבלה עליו מיראה וכעת מאהבה.
אכן כן מנהג תונס וגם מרוקו ועוד לדלג בית יעקב ושיר של יום בראש חודש, אמנם בסידור איש מצליח הביאוהו ע”פ דברי הבא”ח שגם אצלם היה המנהג לדלג והוא שינה את המנהג.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.