א) מקור הסגולה נמצא בשו"ת אבני צדק (טיטלבוים) חאו"ח (סי' י"ג) והו"ד בכה"ח (סי' קנ"ד אות ע'). ושם כתב שתקדיש מטפחת חדשה לביהכ"נ ותקח מטפחת ישנה, ואחרי שתלד תחזיר את המטפחת. ע"ש.
ב) לכאורה יש בזה בעיה להשתמש תשמיש חול בתשמישי קדושה (ומטפחת של ס"ת היא תשמיש קדושה כמבואר בש"ע א"ח סי' קנ"ג ס"ב). אולם בשו"ת אבני צדק הנ"ל כתב להתיר מתרי טעמי. א) שאע"פ שאסור להתרפא רפואה סגולית באיסורין, מ"מ היינו דוקא באיסור דאורייתא, אבל באיסור דרבנן מותר אפילו רפואה סגולית (כמ"ש הרדב"ז ח"ה סי' קנ"ג. ועיין יבי"א ח"ח חאו"ח סי' ל"ז). ואיסור השימוש בתשמישי קדושה הוא מדרבנן (כמ"ש הר"ן במגילה דף כ"ז ע"א. ועיין יבי"א ח"ח חאו"ח סי' י"ח). ולכן יש להתיר. ב) ע"פ דברי הרמ"א בסי' קנ"ד ס"ח שנוהגים ליהנות בתשמישי קדושה משום דלב ב"ד מתנה עליהם. ע"ש. ומ"מ יותר טוב לעשות כמו שעשה מוה"ר הגר"מ לוי זצ"ל (והובא בספר האיש משה ח"ב עמ' 106) שלקח את המטפחת של האשה המעוברת וקשר סביב הס"ת והתפלל בעבורה ואח"כ נתן לה את המטפחת וצוה שתלבשנה כל זמן ההריון. וכן עשתה וילדה לחיים טובים ולשלום ואח"כ השאילו את המטפחת הנ"ל לאחרת שג"כ היתה מפילה והועיל גם לה. ע"ש. ואופן זה הוא טוב יותר, כי כך לא נעשה תשמישי קדושה.