במשנה ברורה סימן רעב ס"ק לב, כתב דאם חביבה לו פת מותר לקדש על הפת. ומשמע מכאן שעדיין עדיף לקדש על היין מאשר פת, ורק יש "היתר" בפת. ואילו במ"ב רעא, נט, כתב שמותר לקדש על היין אף אם הפת חביבה עליו, ומשמע שבמקרה כזה עדיף לקדש על הפת מאשר על יין. כיצד ניתן ליישב בין ב' המקורות ?