א) באות מ"ם שאחר ה"א הידיעה יש נטייה שלא לקבל דגש, וכמו שמצינו "לדוד ברוך ה' צורי הַמְלַמֵד ידי לקרב", שהמ"ם רפויה. וכן "הַמְבַקְשִׁים את נפשך" (שמות ד' י"ט) ועוד. (ואמנם יש מלים בתנ"ך שמופיעות עם דגש, ולכן כל מקום שנמצא בתנ"ך מלה זו ללא דגש נכתבת בלי דגש, ומלת המלמד מופיעה בפסוק בלי דגש כנזכר לעיל. הרב מצליח מאזוז).
ב) המלמד והמברך – שניהם אותו משקל (פִּעֵל), אלא שבמברך ישנה תופעה שנקראת תשלום הדגש, כיון שאי אפשר להדגיש את הרי"ש, לכן האות בי"ת שלפניה השתנתה מפתח לקמץ.