אני כתבתי הנלע"ד אע"פ שרבנים אחרים סוברים ההיפך מזה.

הערת המערכת: ראה בירחון אור תורה אדר ב' התשע"א במדור מכתבים למערכת (מכתב ז') וזה לשונו: הנה עד עתה מפורסם פסקו של מרן פוסק הדור מו"ר ועט"ר הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א, שהלימוד והתענית והדלקת נר נשמה ועוד, עושים בסוף י"ב חודש, ומי שמחמיר על עצמו גם בחודש הי"ג תע"ב. וכך הובא בשו"ת יבי"א ח"ט (או"ח סי' ק' אות כ') וסיים "וכן אני מורה ובא". וכן פסק ביבי"א ח"י (או"ח סי' נ"ה אות כ"ט). אולם הנה עתה יצא ספרו חזון עובדיה אבילות ח"ג וראיתי לו שם (עמ' רלא) שכתב וז"ל: מי שמת לו אביו או אמו בשנה פשוטה כגון בט"ו באב והשנה שאחריה מעוברת, עיקר היארצייט אזכרה לימוד והדלקת נר ותענית למי שנוהג בכך הוא ביום ט"ו באב שהוא יום המיתה דהיינו י"ג חודש אחר הפטירה אע"פ שהאבלות מסתיימת בסיום י"ב חודש דהיינו בט"ו בתמוז, ואם אפשר טוב שיעשה האזכרה והלימוד בשניהם בט"ו בתמוז ובט"ו באב עכ"ל. ובהערה האריך מו"ר נר"ו במקורות ההלכה הנז' ע"ש. אלא שאני העבד תחת רגליו הקדושות ראיתי במקורות בפנים שדברו רק על ענין התענית ולא על ענין האזכרה כלל וכלל, וכולם כמעט מסכימים להגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ד חיו"ד סימן מ"א לענין האזכרה וכו'. ואפילו הרב שדי חמד שהזכיר בהערה (שם) מדבר רק על ענין התענית בלבד ולא על לימוד ואזכרה כיעו"ש. ובכן נפשנו לשאו'ל הגיעה האם מרן שליט"א חולק על הר"פ רק לענין התענית או גם לענין האזכרה והמסתעף. לכן מי שבא אל בית המלך מרן שליט"א ויוכל לברר הדבר הדק היטב יעשה עמנו חסד לברר לנו מה דעת מו"ר לענין האזכרה בלבד, כיון שרבו השואלים והשנה היא שנה מעוברת ואינם יודעים מה לעשות. [ועיין להגר"מ מאזוז שליט"א בשו"ת מקור נאמן עמ' קפג סימן תשס"א ותשס"ב].
בברכה רבה
רזיאל אלול, בת-ים.