אם יש חשש סביר לסכנה (אפילו חשש רחוק) יש לו לפסוק ולילך למקום מוגן באין אומר ואין דברים, ולהמשיך תפלתו שם, וספק פיקוח נפש דוחה הכל. ובפרט אם בהול וטרוד במחשבתו מחמת האזעקה שיש להקל לילך למקום מוגן. וכבר כתב מרן הב"י (סימן קי"ד) בשם רבינו יונה שלא מצינו הליכה שנקראת הפסקה בשום מקום.