ערב טוב ושלום רב!!!פורסם בשם הרב מאזוז שליט"א בעניין כתיבה בקולמוס נירוסטה כי הרב מתיר בדיעבד בלבד וצריך להודיע לקונה. שאלתי- ידועה לי דעת הרב מועלם ורציתי לדעת אם הרב מאזוז אמר דברים אלו ומה ההלכה לסופר ספרדי והאם זה פוגע בהידור. טענות המתנגדים: "לא יבוא המקצר על המאריך", כתב על גבי כתב, הפעולות בברזל הם רק על הקלף ולא על הכתב עצמו וכ'ולהלן מה שנכתב בשם הרב מאזוז ואינני יודע אם הוא נכון:שאלה: האם מותר לכתחילה לכתוב בקולמוס ברזל, ולמכור את הסת"ם כמהודרים? כי מרן באה"ע (סימן קכ"ה סעיף י"ב) כתב, שיש מי שאומר שיש להקפיד מלכתוב הגט בקולמוס של כנף אלא בשל קנה. גם הרמ"א ביו"ד (סימן ער"א ס"ז) כתב שיש לכתוב בקולמוס של קנה ולא בנוצה. וכתבו הט"ז (סק"ח) ובאר הגולה שם, שטעם הרמ"א משום גזירת חק תוכות. ע"כ. א"כ לקולמוס נוצה וברזל חד טעמא אית להו, וכיון שכותבים בנוצה לכתחילה, הוא הדין שיש להתיר בברזל, דמאי שנא?תשובה: נוצה הורגלו בה האשכנזים זה מאות בשנים מפני שאין להם קני-סוף במדינותיהם, ולדעת החת"ס עדיפא אפילו על קנה (עיין בקסת הסופר סימן ג' בלשכ"ה אות ה' ובשו"ת איש מצליח ח"א סימן ח' אות י"ח). אבל ברזל זה דבר חדש שלא שערוהו אבותינו. והגאון בני יונה זצ"ל כתב שנהגו הסופרים בימיו לכתוב בקולמוס של ברזל ולימד עליהם זכות, וכן כתב הוא בעצמו. ע"ש. ובימינו לא נהגו בזה. לכן יש להודיע לקונה שזה נכתב בברזל.עוד בענין הנ"ללשאלת רבים: לא התרתי לכתוב לכתחילה בקולמוס של ברזל, רק שאם נכתב כן בדיעבד כשר ויש להודיע לקונה שנכתב בברזל, כי יש מי שפוסל בזה מחשש חק תוכות (אף שהוא דעת יחיד). וכבר היה מעשה בב"ב בסופר שתייג בברזל, ופסקו הרבנים שאין זה "מהודר" וחייבוהו להחזיר למזמין כ9,000- דולר. ואף שלדעתי הפריזו על המדה להחמיר גם בתגין, מכל מקום באותיות לא נשמע כזה בין הסופרים בימינו לכתוב לכתחילה בקולמוס של ברזל (ועכ"פ משום לא תניף עליהם ברזל ליכא. עיין קול יעקב יו"ד סימן ער"א אות י"ג בתרא). ואכמ"ל.