ראיתי שמרן שליט"א בספרו יביע אומר [ח"א - י"ד סי' יח] דן האם מותר לקרוא לרבו שאין רוב חכמתו ממנו, בשמו פלוני ; ועוד כיו"ב את מי יש לכנות רב וכתב שם: אפי' רב לתלמיד גמור כל שהוא בסוג ת"ח מן הראוי לכבדו לפני ההמון בזה"ז .עכ"ל.שאלתי היא האם יש עלי חיוב להוסיף תואר רב לכל מיני דרשנים בציבור שאינם מתמצאים בספרי ההלכה והעיון, כגון מחזירים בתשובה שמכונים ע"י חילונים בתואר "רב".ובעיקר הדיון : האם מי שאין לו הסמכה לרבנות וגם/או אינו מוסמך מפי מורה הוראה מובהק כלשהוא, האם אני חייב לקרוא לו רב ?בכלל מלשון מרן שליט"א שם לא כ"כ ברור שיש חיוב ממש לקרוא בתואר רב גם למי שאינו רבו. ועוד כתב שם: ומכל מקום בזה"ז שסתם תלמיד חכם נקרא בתואר רבי, ונתרבו התוארים מאד, אין לתלמיד חבר לקרוא לרבו בשמו בלא שום תואר, ואפי' שלא בפניו, ולא דמי לזמן חכמי הגמ' שאין נקרא בתואר רבי אלא מי שנסמך לכך.אבל נראה לענ"ד שדווקא אפשר לומר ההפך, שהיום כל אברך, תלמיד ישיבה או כל מאן דהוא עם זקן ומגבעת - קוראים לו רב, וזה דווקא מוזיל את כבוד התורה. שהיה צריך לקרוא "רב" למי שבאמת ראוי לכך.ועוד מפליגים בתארי הדרשנים למיניהם וכך יוצא שרבנים פוסקי הלכה או מורי הוראות העוסקים בגופי תורה ממש, נראים קטנים לידם בקרב ההמון השוגה.לסיכום השאלה: מי נקרא רב ?
הרב רחמים מאזוז
לדעתי, אחר פסיקתו של מרן הראש"ל שליט"א – שכל שהוא בסוג ת"ח, אפילו רב לתלמידו – מן הראוי לכבדו לפני ההמון בזמן הזה – אין לגרוע או להוסיף. כל התשובה שנכתבה ביביע אומר שם לפני כשבעים שנה (שנת תרנ"ן) היא רק לפלפולא בעלמא בסוגיות הש"ס ובפוסקים. אך למעשה אחר שנתפשט המנהג לקרות לכל אברך ודרשן בשם רב, אין לשנות. ואנחנו מצווים על כבוד ת"ח. ומה שרוצה לומר שזה מוריד ערך הת"ח האמתיים שהם מורי הוראות וכו', אדרבא איפכא מסתברא שיש לנו היום לעודד לומדי התורה, בפרט בזמננו שאינם נזהרים בכבוד ת"ח (וזה בלשון המעטה). גם מה שמעריכים הדרשנים ומחזירים בתשובה, הרי הם בקיאים בתורת הדרש ויודעים להחזיר רבים בתשובה, וידוע מה שהאריכו בספרים הקדושים בערך מחזיר בתשובה. אבל ברור לכל, שכל מי שמעריכים אותו ממה שהוא ראוי, חייב להודיע.למשל, אם ישאלוהו בענייני הלכה והוראה, יאמר להם בענין זה אני צריך לשאול פוסק או מורה הוראה.
Google
