שאל את הרב
print
אא
לכבוד הרבנים, אבקש לשאול שאלה בענין התכלת. ראיתי ברמב"ם שהוא כותב שהתכלת "היא הצמר הצבוע כפתוך שבכוחל... ותכלת האמורה בציצית צריך שתהא צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה". בהמשך דבריו הוא אכן מביא "מתכון" להכנת התכלת. למיטב הבנתי את דברי הרמב"ם, ההגדרה היסודית איננה מגדירה כי התכלת צריך שתהא צבועה בדם חילזון בדווקא, אלא שבסופו של דבר הצמר צריך שיהיה צבוע בצבע תכלת ושיהיה עמיד ולא ידהה, מה שאין כן בגדי כהונה ויריעות המשכן שניתן היה לצובעם תכלת באופן שכן ידהה. ועוד, גם בתורה כאשר מוזכרים החומרים מהם נעשים הבגדים או היריעות כתוב "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר". לגבי תולעת שני כתוב בפירוש תולעת. אם התורה היתה רוצה חילזון לתכלת בדווקא, מדוע לא נכתב "חילזון תכלת וארגמן ... " האם למעשה ניתן לצבוע פתיל תכלת לאו דווקא מחילזון, כל עוד הצביעה תענה להגדרה של עומדת ביופיה ולא תשתנה? מדוע הדיון סביב התכלת סובב כולו על ענין החילזון, וענין אמיתותו ומקוריותו, כאשר נראה שלא החילזון הוא המטרה בתכלת אלא יופי ועמידות הצבע על גבי פתיל הצמר הלבן? האם החילזון זו לא רק אפשרות הצעה ל"מתכון" הכנה לפתיל תכלת יפה ועמיד גרידא?

רבני בית ההוראה

שאלת חכם חצי תשובה. מה שדייק כת"ר מלשון הרמב"ם, כ"כ הגרי"מ טיקוצ'ינקי זצ"ל בספרו עיר הקודש והמקדש (בענין בגדי כהונה). וכן הדיוק מלשון הפסוק, כן שמעתי בשם מו"ר הגר"א מאדאר שליט"א, והוסיף שכן משמע בהלכות כלי המקדש (פ"ח הי"ג) שכתב ותכלת האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כעצם השמים וכו', הארגמן הוא הצמר הצבוע אדום, ותולעת שני הוא הצמר הצבוע בתולעת. עכ"ל. ואעפ"כ קשה לסמוך על דיוקים אלו, הואיל ובתוספתא דמנחות (פ"ט הט"ז) איתא דתכלת אינה כשרה אלא מן החלזון. והרמב"ם שלא פסק כהתוספתא, נ"ל שלפניו היתה גירסא שונה משלפנינו, ע"ש שיש בלשון התוספתא חסרון הניכר. אלדן כהן.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0