עיין בספר לחם הבכורים (דף ל"ו ע"א) שכתב כן משם רוב המדקדקים. אמנם בע"ב שם העיר שהסימן הנ"ל היינו לקמץ בלבד, כי מצאנו "סֹלּוּ סֹלּוּ המסילה" וגו', "קנה וסוף קָמֵלּוּ", וכן עוד רבים. (ואע"פ שמצאנו גם "זעקת סדום ועמורה כי רָבָּה", "סתרי ומגיני אָתָּה" וכו', מ"מ דינם היה להיות בפתח, ובאו קמץ מפני הטעם המפסיק שבהם. אבל המלים שסימנם ל"ב אי"ש יבואו תמיד בקמץ גם בלא הפסק. ע"ש).