א) יש מקרים שמותר להשאר עם תפלין עליו בלילה ואין חוששין להפחה, כגון שהיה הולך בדרך ושקעה עליו חמה. אולם למרות שמותר להשאירם עליו, יש לו להניח ידו עליהם לכסותם מפני הרואים שלא יחשבו שלילה זמן תפלין הוא (עיין סימן ל' ס"ד ובמג"א). ומזה למד המג"א שגם לגבי טלית יש מקום לחשוש לטעות זו ולסלקה מעליו בשקיעה, כי גם לגבי טלית קי"ל דלאו זמן ציצית הוא.
ב) יש לו לברך עליו בשעת ההבדלה כמו כולם, כי ברכת הנר אינה ברכת הנהנין (שאסור ליהנות קודם שיברך), אלא ברכת השבח.
ג) ידי הבדלה או קידוש ודאי שיצא (עיין סימן רע"א סט"ו ובמשנ"ב שם), אבל ברכת "בורא פרי הגפן" לא יצא בה ידי חובה. ואם בכל זאת רוצה לשתות – יברך (עיין ברכת ה' חלק א' פ"ד ס"ג).