א) כתב מרן בש"ע (סימן רי"ב ס"ב): מרקחת שמניחין על רקיקין דקים, אותם רקיקים הוו טפלה למרקחת, שהדבר ידוע שאין מתכוונין לאכול לחם. עכ"ל. והוופל ודאי דהוי רקיק דק. וכתב הפר"ח בשו"ת מים חיים (סימן ח'), והו"ד בברכת ה', שהרקיקים הללו הבצק שלהם אינו טעים כמו העיסה של פת הבאה בכיסנין, שאע"פ שהמילוי שלהם טעים מאד והוא עיקר הטעם, מ"מ גם העיסה שלהם טעימה, משא"כ רקיקים אלו אינם טעימים כמותה. וכן כתב מרן ראש הישיבה שליט"א לפני כשלשים שנה בירחון אור תורה. וכן כתב מו"ר הגר"מ לוי זצ"ל בברכת ה' ח"ג (פרק י' סעיף ל'). ע"ש ותרוה נחת.
ב) כשמתפללים יש להוציא בשפתים, כמבואר בש"ע.
ג) זכורני שראיתי באחרונים שעדיף לבקש אחרי אלקי נצור, כי בשומע תפלה נמצא עדיין באמצע הברכות וצריך שתהא לשונו צחה ביותר. ועיין ברמב"ם הלכות תפילה (פ"א הלכה ד').