א) כן לפרסם. עם זאת להבהיר כי אין בכך משום מתן הכשר לאינטרנט, ולהמליץ על האינטנרט הכשר.
ב) נראה לפי הרמ"א בסימן שפ"ו הפוסק כהרא"ש נראה שפטור, דדוקא היכא דברי היזקא (כלומר שברור שעומד להיות נזק) וגם שעשה מעשה בגוף הניזק (ובמקרה שאתה מדבר עליו הרי הולך הרגל כלל לא נגע במכונית), וגם הנזק צריך שיהיה מיידי בשעת ההיזק, ולכן מסלק כרים מתחת לכלי שהופל מהגג פטור, משום שלא נשבר הכלי מיד אלא רק בהגיעו לארץ (וכן בנדון השאלה הנזק קרה לא ממש באותו רגע שהולך הרגל חצה). לכן במקרה שלפנינו יהיה פטור. ויש לדון אם חייב לצאת ידי שמים כדין גרמא. ועיין בספר פת"ש (סימן תי"ח סק"א) מ"ש בשם תשובת ב"ש אחרון (סימן י"ב) שאם לא ברי היזקא פטור אפילו לצאת ידי שמים, וא"כ כיון שיתכן שהנהג היה מצליח לבלום אין לחייבו אף לצאת ידי שמים. ועוד יש דעה בפוסקים שאין לחייב לצאת ידי שמים רק אם עשה במזיד ולא בשוגג, וכאן לא היתה כוונה להזיק. וכל זה לפי הרמ"א שמיקל יותר ממרן בגרמא, אולם גם לפי מרן יש אופנים שפוטר בהם. ויש להתיישב בדבר מה הדין בכה"ג. אמנם הנה בעל כנסת הגדולה שהוא אחד מגדולי הפוסקים הספרדים כתב בהגהות ב"י (סימן שפ"ו אות י"ד) שאם המזיק בגרמא יכול להתנצל בהתנצלות גמורה שלא יבוא נזק יש לפטור אותן. וה"ה בנ"ד שודאי הולך הרגל לא התכוין להזיק ולא עלתה על לבו שפטור שיש לפטור אותו.