א) אם אינו חושש מנדויים, גם אם נטיל עליו קנס לא ירצה לשלם. כל דברינו בזמן שכח בית הדין יפה. מה שהיום אי אפשר לכפות דיני התורה זה ענין של מציאות ולא תלוי בחז"ל.
ב) עיין בספר דיני ממונות, לגר"ע בצרי שליט"א ח"ד (עמוד ו) שכתב אדם שמוחזק לגנב ואין לו בושת פנים ולא הועילה תוכחה, חובה להודיע למשטרה בין בארץ בין בחו"ל, והביא הרבה פוסקים שפסקו כן, ומהם התשב"ץ ומהרשד"ם, ועוד. ויש להדגיש שאדם לא יסמוך על עצמו לעשות כן, אלא יתייעץ עם ת"ח.
לגבי שומת הנזק הפוסקים דנים האם מתייחסים לניזק עצמו שהנזק בשבילו הוא נזק גדול אולם כלפי העולם אין ממש בנזק, כגון קרע חליפה של חבירו שווי החליפה לפני הקריעה אם ינסו למכרה הוא אפסי, כי אין נוהגים לקנות היום חליפות משומשות, ואולם כלפי הבעלים הנזק הוא גדול, עיין בספר אמרי יעקב.