המנהג בג'רבא לברך בר"ח על ההלל לקרוא את ההלל (ספר ברית כהונה חאו"ח מערכת ר' אות ה'). וכן המנהג בתונס (ספר עלי הדס פ"ז ס"ו). אולם בארץ ישראל נהגו לא לברך על ההלל בר"ח כדעת הרמב"ם, וכעדות מרן הש"ע (סימן תכ"ב ס"ב). והעולים לציון לרינה שאלו את מרן זקני רבינו רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל, ראב"ד ג'רבא, אשר אף הוא עלה ארצה, והשיב שהעולים ארצה בטלים בנמצאים כאן, ואין לברך משום סב"ל. ורק במקומות שבאו ישר בבת אחת מחו"ל וייסדו עיר חדשה (כמו נתיבות) ימשיכו במנהגם (ונדפסה תשובתו בשו"ת שמחת כהן מהדורא בתרא חאו"ח סימן ק"א). ואף בזה כתב מו"ר מרן רה"י הגר"מ מאזוז שליט"א בהקדמתו לספר ברית כהונה השלם, דלולא שהרב אמרה היה נראה לו שאין להכנס בחשש ברכה לבטלה נגד מרן ומנהג א"י. ע"כ. וע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ח (חאו"ח ס"ס נ"ו) ובספר חזון עובדיה חנוכה (עמוד רצה) ובספר מאור ישראל-טבעת המלך (עמוד פא).