בגמרא סוטה איתא שאחר החורבן העולם עומד בזכות קדושת ובא לציון וכו', ואמן יהא שמיה רבה שעונין אחר דברי אגדה. ובכה"ח (סימן נ"ה אות ג') הביא דברי מרן החיד"א בברכ"י שם שכתב ונראה הטעם שכיון שאגדה מושכת לבו של אדם ושמח, כשעונים יהא שמיה רבא מתוך שמחה של מצוה טוב הדבר בעיני רבונו של עולם, ומעמיד העולם. ומטעם זה נוהגים לומר בסוף הלימוד לפני הקדיש רבי חנניא בן עקשיא וכו' שהוא אגדה וזכות ישראל. עיין שם.