א) הכלל בענין זה הוא, אם דרך לעמוד כן לפני הגדולים או לא. ולכן אם היא תחפושת מסודרת וטובה, מייצגת דמות חשובה, כגון שהתחפש לאהרן הכהן, או למרן הראש"ל נר"ו וכיוצא, שאין בזה בושה ללכת לפני הגדולים כן, נראה דשפיר דמי. אבל אם הן תחפושות משונות מינים ממינים שונים שאדם מן השורה מתבייש בהם, אף שבפורים יש מתירים לעצמם הכל, אין להקל. ומ"מ אם הם ילדים קטנים שזהו שעשועם ושמחים בתחפושות אלו, יש להקל, כי כן דרכם ביום זה. אבל נראה ברור שלא יתפלל עם מסכה על פניו, דבודאי אינו מן הכבוד כלל. ויר"ש יתפלל כהרגלו בכל השנה בצורה מכובדת כפי כחו. ודע שכל ענין התחפושות בפורים אינו נהוג אצלנו הספרדים כלל, ולכן אף שכאן בא"י פשט מנהגו ע"פ אחינו האשכנזים ונכנס לתלמודי תורה, אין לעשות מזה עסק גדול, ולא להוציא ע"ז הוצאות כספיות מיותרות, וכ"ש שלא להגיע מזה לאיסורים שונים רח"ל. ועיין בזה באורך למרן הגאון ראש הישיבה נר"ו בסוף ספרו "סנסן ליאיר", ומשם בארה.
ב) ולילך לחתונה מחופש לא ידעתי מה איסור יש בזה, שאף בסעודת מצוה אם רצונו להתחפש, כמו בסעודת פורים שרוצה לאכלה כשהוא מחופש, הרשות בידו, ולא שמענו בזה איסור.