ראיתי כבר באתר שלכם מי שיש לו אזכרה בתוך שבוע יש לו חיוב לתפלל בשבת שלפני אזכרה: אז השאלה היא אם אדם יש לו אזכרה של זקנתו שחייב בכבודה ויש אדם אחר שיש לו חיוב שנה ראשונה של אביו אבל לא אזכרה. מי הקודם לפי הלכה? אני ראיתי בספר ברית כהונה (יו"ד מערכת פ"א אות טו"ב) מי שיש לו אזכרה והשני של חיוב שנה ראשונה של אזכרה הוא קודם ע"כ. שכך נראה לפי עניות דעתי בגלל של הזכרה אם לא מתפלל היום זה הולך ושל חיוב שנה ראשונה יכול לתפלל גם אחר כך. האם יש מנהגים לענין זה? דבר שני ואם יש מנהגים, בית כנסת שאין לה מנהגים מה עושים? דבר שלישי האם יש שנוי אם זקנתו יש לה בנים אז הוא לא חייב בכבודה?
הרב אדיר כהן
בודאי שיש מנהגים רבים בכל זה וברבים מבתי הכנסת עשו הסדר מסויים כפי דעתם מפני דרכי שלום, אחר שהעיקר זה אמירת קדיש, ואנחנו הספרדים נוהגים לומר כמה בני אדם קדיש אחד (עיין בספר ברית כהונה יו"ד מערכת פ' אות ט"ז).
ובית-כנסת שאין לה מנהגים, נכון שיקבעו איזה דרך שלא יגיעו למריבות ח"ו. והכי טוב שילכו לפי המבואר בספר ברית כהונה (יו"ד מערכת פקידה) שם ביאר מוהרמ"ך כמעט כל האופנים שיש בטוב טעם ודעת על פי רבותינו הפוסקים ועל פי מנהג.
אך בנ"ד בכל אופן כל מי שבתוך השנה עולה על קרוב שמתאבל עליו, הרי הוא קודם למי שיש לו אזכרה על זקנתו שאין מתאבל עליה (כך מבואר בברית כהונה שם אות ט"ז מחלקה ד' אות ו'). ובפרט אם יש לה בנים שעולים למנוחתה. אך כבר ביארנו לעיל שהעיקר זה אמירת קדיש. והאמת והשלום אהבו.
Google
