1) דברים אלו הולכים לפי מנהג המקום.
בג'רבא לא נהגו ללבוש גרבים (ואולי לבשו בחורף), לכן גם להתפלל ולעלות לדוכן ןללמוד לא הקפידו בכך. ויותר מזה, בבית הכנסת העתיק ברובע הקטן בג'רבא הנקרא אלגריבה, החלק הפנימי בבית הכנסת הסמוך להיכלות של ס"ת, נוהגים שם להוריד הנעלים בהיכנסם לשם. מעין מ"ש בתורה "של נעליך מעל רגליך".
וזו לשון מרן בשלחן ערוך (סי' צא סעיף ה) לא יעמוד לתפילה… ןלא ברגלים מגולים "אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים" ולכן במקומם שלא היו מקפידים על כך, מותר. והיום במקומנו שרוב העולם מקפידים על כך נכון מאוד להקפיד בזה. וכמו כן בשרוולים קצרים יש מקילים מטעם זה. אבל לכתחילה צריך להיות מלובש יפה בתפילה כמו שכתוב הכון לקראת אלוקיך ישראל.
2) לפני 500 שנה שאלו כעין זה לרבינו דוד בן זמרא זצ"ל אם אפשר לקחת בית של תפילין דר"ת ולעשותו של רש"י ורצה להתיר, כיוון שפשט המנהג כרש"י והראו לו בחלומו שלא יפה הורה, והבין שזה פגיעה וזלזול חלילה בגדולים, וכן הסכימו כל האחרונים ובמשנה ברורה (סי' ל"ד ס"ק כ').