שמעתי מרב אחד חידוש, בעניין הדין ודברים של אברהם אבינו עם הקב"ה בעניין סדום. והוא שאל: א. מדוע בתחילה אברהם יורד מ 50 ל 45 (ירידה של 5) ואח"כ יורד עשרה עשרה (40,30,20,10)? ב. מדוע אברהם נוקט סגנון כזה : "אולי יחסרון 50 הצדיקים חמישה" וכו', מדוע לא אומר בפשטות : אולי ימצאון 45? ותרץ: שאברהם רמז לקב"ה אולי יחסרון ה 50 – חמישה (דהיינו שנוריד את הספרה 5 , ונשאר עם הספרה 0 ) כלומר, אולי אפילו בלי שום צדיק תסלח להם? ועל זה ענה לו הקב"ה שבלי צדיקים שמגינים אין לעיר זכות קיום. ושאלתי היא האם באמת השתמשו בזמנו של אברהם אבינו באותן ספרות כמו בימינו? או שזה בבחינת "דרוש וקבל שכר" בעלמא?